ארה"ב 2017-גראנד טיטון וילוסטון

אחרי הליקוי המשכנו לכיוון גראנד טיטון וילוסטון.

אני היחידה ( מהמשפחה ) שהיתה שם, לפני ה מ ו ן שנים, עם ההורים ובת דודה שלי. 
עשינו טיול ממקסיקו סיטי, עם קראוון, דרך כל הפארקים באריזונה ויוטה, עד לילוסטון ,וחזרה.

לא צריך לכתוב יותר מדי על שני המקומות האילו, אלא לתת לתמונות לדבר בעד עצמן.
נופים יפהפיים, תופעות טבע מדהימות, מזג אויר נעים. חברה טובה.
בילוסטון נפגשנו עם תמרי, האחיינית שלי, ומשפחתה. היה כיף לבלות ביחד .

אחת האטקרציות ה-מוכרות של פארק ילוסטון הוא הגייזר old faithful
הגייזר מתפרץ כל שעה ומשהו פחות או יותר לגבהים שקשה לתאר.
זכרתי את החוויה מאז שהייתי בת 15 בערך, ומן הסתם ציפיתי לראות שוב. 
כמובן שלא הפסקתי לדבר על זה ולספר לחבר'ה, שמשום מה היו קצת סקפטים לגבי התיאורים שלי.
התחזית להתפרצות היתה בין רבע לחצי שעה הקרובה, התמקמנו, וחיכינו עם עוד לא מעט אנשים.
חיכינו, חיכינו... החבר'ה קצת איבדו סבלנות... אולי נלך, אולי זה לא יתפרץ, אולי  ככה זה (התפרצויות קטנות )
אמרתי להם שאני הולכת שירותים, ואם זה לא יתפרץ עד שאחזור, נזוז משם.
ברור לכולם שבזמן שהלכתי לשירותים היתה התפרצות אדירה נכון ?! וברור שפיספסתי נכון ?!
וגם אחרי יומיים שהגענו שוב לאותו מקום, עשינו סיבוב רגלי באזור לראות עוד כל מיני דברים- פיספנו שוב.

לי מגיע לנסוע לשם שוב !!

אפשר לראות אנשים מטפסים ( בי"ס לטיפוס )

ביזונים

ארה"ב קיץ 2017. ליקוי חמה מלא

נסענו לראות את ליקוי החמה המלא שהתרחש בארה"ב ב 21 באוגוסט 2017

לפני כשנה וחצי היה פה בבית דיון על מה יותר מדהים-ליקוי חמה מלא או אאורורה בוריאליס ( אורות הצפון )
כמובן שאין לחוות דעה עד שלא רואים את שניהם, וכך הוחלט שצריך לנסוע  לראות את ליקוי החמה המלא , כי רק בעל הבית ראה לפני עשור+ בטורקיה

את הליקוי ראו לאורך כל היבשת, בחלקה הצפוני של ארה"ב, כשהמרכז ( 100% ליקוי ) עובר באלכסון מצפון אורגון,  דרך וויומינג, ועוד מדינות עד לדרום קרולינה..
החישובים והערכות איפה יהיה הכי כדאי לצפות בו כללו סטטיסטיקות של עננות ועוד.
החלטנו לטוס לדנבר, להצפין כ 4 שעות לעיירה קטנה בשם גלנדו, ולצפות שם.

 כמה שבועות לפני כבר היו הערכות ברשת על מליוני אנשים שיגיעו במיוחד לראות את הליקוי.
ובאמת בשדה התעופה של דנבר, יום לפני, היתה תנועה רבה ( שעה של המתנה בתור להשכרת רכב...)

כשהתחלנו לתכנן את הטיול, תוכנן שנסע , בעל הבית, נעה ( בחופשה מהאכניון ) ואני.  אט אט שכנענו כחודשיים לפני הנסיעה את הזוג הצעיר שיצטרף, ופחות מחודש לפני, איל, שבדיוק סיים קורס שני בצבא, הצליח להשיג חופשה, ומהר מאד נקנו גם עבורו כרטיסי טיסה.
לאחרי הליקוי  הוחלט על מסלול טיול: ילוסטון, ודרומה ליוטה לפארקים הגדולים.
שנה לפני שהתחלתי לחפש מקומות לינה באזורים האילו, כבר לא היה מקום (!)
הלכנו על קמפינג ( שגם לא היה פשוט , כי בילוסטון כבר כמעט ולא היו מקומות ) התחלנו להצטייד במה שחסר ( למרות שהבית שלנו לא היה מבייש סניף של ריקושט, חלק מהדברים, כמו האוהל, התבלו )

יצאנו לדרך, איה וטל יצאו ראשונים, איל כשעה אחריהם, ואנחנו כ 12 שעות אחרי.  קבענו להפגש בלילה שלפני הליקוי בעיר צפונית לדנבר, שם כולנו נלון את הלילה הראשון ( לא באותו מקום )  כשהחוליה ה 1 ( איה טל ואיל, משלימים קצת קניות נחוצות כמו, גזיות, בלוני גז ועוד דברים לטובת הקמפינג )

כשהגענו לאכסניית הנוער בה הזמנתי מקום ( ב 9 בערב ), פקידת הקבלה החמודה, שיתפה, שרוב האנשים שבאכסניה הגיעו לראות את הליקוי, ומתכננים לצאת ב 5 לפנות בוקר ( הליקוי היה באזור 12, למקום שרואים 100% יש נסיעה של שעתיים )  הוחלט על יציאה ב 5. נסענו עוד לאסוף את איל מהאייר ב אנד ב של איה וטל, עצרנו בתחנת דלק לקנות משהו לאכול, והתארגנו לשינה. לא ממש ישנו הרבה, ב 3 כבר התחלתי לשמוע ולראות  דרך החלון של החדר אנשים מתארגנים ליציאה. ב 5 כבר היינו בדרך. 
לשמחתינו אמנם היתה תנועה ערה צפונה, אבל לא נוראית בכלל. רק לקראת הירידה לעיירה גלנדו ,250 תושבים  ( שכנראה מעולם לא זכתה לביקור של כ"כ הרבה אנשים )  היה פקק גדול.
העיירה התארגנה בצורה נפלאה- דוכנים של אוכל ושתיה, שירותים כימיים, הרבה שמחה לקראת המאורע.
על יד אחד הבנינים ברחוב הראשי הציבו שתי מפות, אחת של ארה"ב, שניה של העולם, לידן סיכות צבעוניות, ואנשים סימנו מהכיין באו. כשסימנתי את ישראל, אחת המארגנות ניגשה אלי, חיבקה אותי בשמחה רבה ואמרה לי you are my 1st Israeli 
אחרי סיבוב קצר בעיירה, תדלוק, המשכנו כ 2 קמ צפונה, גם שם  היו הערכויות לקראת האירוע- שדה ענק שהוכשר לחניה, שירותים כימיים, מאות מכוניות, סככות, דוכנים של אוכל.עצרנו קצת הלאה, והתיישבנו לחכות ( כמעט שעתיים ) יחד עם עוד ועוד אנשים שהגיעו. 

חלק הוציאו כסאות, ישבו עם ציידניות ( בירה ביד ) ואוכל. אחרים אירגנו ציוד צילום, אחרים שיחקו במכונית....
כולם מחכים.
כמה דקות לפני התחלת הליקוי, מקצה השדה התרוממו שני בלונים פורחים.

אז איך לתאר את הליקוי ?  ליקוי חלקי ראיתי מספר פעמים, ועד לשלב שהירח ממש מכסה את השמש, זה אותו דבר.  
כמה שניות לפני כיסוי מלא, פתאום יורדת חשכה, לא כמו לילה, אלא כמו שעת דימדומים, אבל בצורה מוזרה מאד, 360 מעלות. הטמפרטורות צונחות, ונהיה קריר ( מאד ) .
מסביב שומעים את האוו  והאאהה של כולם... ואחרי 2 דקות וטיפה זה מתחיל לעבור. בשלב מסוים אנשים מתחילים להתקפל, וזהו.

והדיון- מה יותר יפה ? קצת קשה להגיד. שתי התופעות מדהימות. אני  מניחה שאם היה יוצא לי לראות את אורות הצפון במופע מדהים ( מה שראינו בלפלנד בכמה ערבים, אמנם היה יפה, אבל יחסית " חלש" ) הייתי טוענת שזה הרבה יותר מיוחד.
בכל מקרה שמחה שיצא לי לחזות בשתי התופעות.

אנחנו המשכנו צפון  מערבה לכיוון ילוסטון, עמדנו בפקק די גדול, שאח"כ הסתבר היה תחילת הפקק לעלות על הכביש חזרה לכיוון דנבר ( נסיעה של ארבע שעות לחקה לאנשים מעל 8 שעות. )



יוצאים לפנות בוקר
צילום תוך כדי נסיעה

מתקרבים לעיירה Glendo Wyoming  אפשר לראות את שיירת המכונית

התרגשות בעיירה....

על דלת הסופרמרקט המקומי

ממתינים 

וזה מתחיל...

שתי התמונות האחרונות באדיבות איה !!

עוגיות שוקולד שוקולד צ'יפס נטולות גלוטן, ממולאות קרמל

פעם, נסיעה לאמריקע, היתה מתלווה ברשימות גדולות של קניות.
רשימות עצמיות, רשימות של חברים שביקשו משהו.
היום, יש פה הכל ( אם כי לעיתים במחירים קצת מופקעים ) אבל באמת שחבל על  הזמן לבזבז שם בחיפושים, על המשקל המוגבל.

הפעם היתה לי רשימה שהיא בעצם רשימת מכולת: כמה תבלינים שאני לא מוצאת פה, אבקת אספרסו ( נתקלתי ביותר מדי מתכונים ומעולם לא ראיתי פה ) וסוכריות קרמל ( לעוגיות )
בסוף, הבאתי רק חבילה אחת של סוכריות קרמל, מסוג אחד, כי באמת שלא היה לי כח פיזי לחפש. ואני שומרת להזדמנות חגיגית לנסות.
בעיקר מענין אותי אם יהיה הבדל בטקסטורה אחרי האפיה.
בעוגיות האילו, שהשתמשתי בסוכריות קרמל רכות של 'ורטר', אחרי האפיה הקרמל מתקשה.



עוגיות שוקולד שוקולד צ'יפס נטולות גלוטן , ממולאות קרמל


80 גר חמאה רכה
1/2 כוס סוכר חום
1/4 כוס סוכר לבן
ביצה קטנה ( או, ביצה גדולה, לקשקש ולשפוך בערך חצי... את השאר לשמור לחביתה של הערב )
כפית וניל
1/4 כפית מלח ים

קמחים : ( אם לא צריכים נטול גלוטן אז כוס ורבע קמח רגיל )
1/4 + כף גדושה כוס קמח אורז חום
1/4 + כף גדושה כוס קמח סורגום
1/4+ כף גדושה כוס קמח שקדים
1/4 כוס קמח תפ"א
1/4 + 2 כפות קקאו
כפית סודה לשתיה

3/4 כוס שוקולד צ'יפס ( מריר )

12-14 סוכריות קרמל ( תלוי בגדול ) חתוכות לגודל חצי ס"מ

לערבב יחד חמאה וסוכר
להוסיף ביצה, וניל ומלח, לערבב עד שמתקבלת עיסה חלקה
להוסיף את כל הקמחים וסודה לשתיה, לערבב טוב
להוסיף שוקולד צ'יפס.
לקרר לפחות שעתיים במקרר

ליצור כדורים קטנים, לפתוח עם האצבע בור קטן ולהטמין בפנים סוכריית קרמל, לסגור ולגלגל כדור כך שהקרמל יהיה בפנים.
לקרר לפחות שעה נוספת

לחמם תנור ל 180
להניח את הכדורים על תבנית עם נייר אפיה
לאפות 12-15 דקות עד שהעוגיות מתחיללות להתייצב
לקרר טוב ( לא ללנסות לתת ביס, הקרמל יוצא רותח מהתנור ! )


באזור ה 30 עוגיות

טיסות, נסיעות וקוליטיס

חזרתי מנסיעה של שלושה שבועות, חצי מתה.

לחולי קוליטיס עשויה להיות בעיה עם טיסות. שינויים בלחץ אויר, וחמצן, בקופסת המתכת שקוראים לה מטוס, עלולה להיות בעייתית ( אגב, קראתי שבמטוסים החדשים ה dream-liner  יש ויסות יותר טוב, וזה עשוי לפתור את הבעיה )
בכל מקרה, עם טיסות קצרות זה עוד איכשהוא בסדר, אבל טיסה ארוכה, או 2-3 טיסות בינוניות ומעלה- קשה ! 

טיסה ללונדון ומיד אחריה טיסה לדנבר- גמרו לי על המעיים .
וככה התחלתי טיול שבועיים, בתנאי שטח ( קמפינג  ) כולל מסלולים בחלקם לא קלים, עם התקף שרק הלך והחמיר.
לא סימפטי בכלל.
 לא תמיד קל למצוא שירותים ( בפארקים בארה"ב לא עושים בטבע!) לינה שהיא לא ממש לינה, אכילה לא מסודרת.
אחרי 10 ימים התחיל גם צינון ( אין לי מושג אם יש קשר ) וחום ( בחיים אין לי חום ) שכנראה כן קשור. 
הגוף עייף, מותש , צועק.

בשלב זה ויתרתי פה ושם על מסלול שעשה רושם שיהיה לי קשה, אכלתי ממש מעט. גם חוסר תאבון (לא משהו שקורה לי אי פעם ) וגם כי יש גבול כמה כאבי בטן אפשר לסבול. אז עדיף פשוט לא לאכול.

אחרי שבועיים המשפחה התפצלה, החיל טס חזרה לארץ, אבא שלו אחרי יומיים הזוג הצעיר המשיך לטייל, נעה ואני טסנו לכמה ימים לחברים.  
התנאים כבר נהדרים, אבל הגוף מסכן.  מחכה לארץ לתרופות 'חירום' ( שאולי קצת בטיפשות לא לקחתי איתי )

לפחות ירדו להם באזור ה 5 ( תמיד כיף לרדת )

מסקנות... הגיל, המחלות, צריך אולי לחשוב לטייל קצת אחרת.

היה נחמד, ראינו מקומות מופלאים, טוב לחזור הביתה.
עכשיו אחרי כביסות, קצת נקיונות וסידורים, בישולים שטובים לבטן.

בקרוב התמונות ועוד.