חזרתי מנסיעה של שלושה שבועות, חצי מתה.
לחולי קוליטיס עשויה להיות בעיה עם טיסות. שינויים בלחץ אויר, וחמצן, בקופסת המתכת שקוראים לה מטוס, עלולה להיות בעייתית ( אגב, קראתי שבמטוסים החדשים ה dream-liner יש ויסות יותר טוב, וזה עשוי לפתור את הבעיה )
בכל מקרה, עם טיסות קצרות זה עוד איכשהוא בסדר, אבל טיסה ארוכה, או 2-3 טיסות בינוניות ומעלה- קשה !
טיסה ללונדון ומיד אחריה טיסה לדנבר- גמרו לי על המעיים .
וככה התחלתי טיול שבועיים, בתנאי שטח ( קמפינג ) כולל מסלולים בחלקם לא קלים, עם התקף שרק הלך והחמיר.
לא סימפטי בכלל.
לא תמיד קל למצוא שירותים ( בפארקים בארה"ב לא עושים בטבע!) לינה שהיא לא ממש לינה, אכילה לא מסודרת.
אחרי 10 ימים התחיל גם צינון ( אין לי מושג אם יש קשר ) וחום ( בחיים אין לי חום ) שכנראה כן קשור.
הגוף עייף, מותש , צועק.
בשלב זה ויתרתי פה ושם על מסלול שעשה רושם שיהיה לי קשה, אכלתי ממש מעט. גם חוסר תאבון (לא משהו שקורה לי אי פעם ) וגם כי יש גבול כמה כאבי בטן אפשר לסבול. אז עדיף פשוט לא לאכול.
אחרי שבועיים המשפחה התפצלה, החיל טס חזרה לארץ, אבא שלו אחרי יומיים הזוג הצעיר המשיך לטייל, נעה ואני טסנו לכמה ימים לחברים.
התנאים כבר נהדרים, אבל הגוף מסכן. מחכה לארץ לתרופות 'חירום' ( שאולי קצת בטיפשות לא לקחתי איתי )
לפחות ירדו להם באזור ה 5 ( תמיד כיף לרדת )
מסקנות... הגיל, המחלות, צריך אולי לחשוב לטייל קצת אחרת.
היה נחמד, ראינו מקומות מופלאים, טוב לחזור הביתה.
עכשיו אחרי כביסות, קצת נקיונות וסידורים, בישולים שטובים לבטן.
בקרוב התמונות ועוד.
לחולי קוליטיס עשויה להיות בעיה עם טיסות. שינויים בלחץ אויר, וחמצן, בקופסת המתכת שקוראים לה מטוס, עלולה להיות בעייתית ( אגב, קראתי שבמטוסים החדשים ה dream-liner יש ויסות יותר טוב, וזה עשוי לפתור את הבעיה )
בכל מקרה, עם טיסות קצרות זה עוד איכשהוא בסדר, אבל טיסה ארוכה, או 2-3 טיסות בינוניות ומעלה- קשה !
טיסה ללונדון ומיד אחריה טיסה לדנבר- גמרו לי על המעיים .
וככה התחלתי טיול שבועיים, בתנאי שטח ( קמפינג ) כולל מסלולים בחלקם לא קלים, עם התקף שרק הלך והחמיר.
לא סימפטי בכלל.
לא תמיד קל למצוא שירותים ( בפארקים בארה"ב לא עושים בטבע!) לינה שהיא לא ממש לינה, אכילה לא מסודרת.
אחרי 10 ימים התחיל גם צינון ( אין לי מושג אם יש קשר ) וחום ( בחיים אין לי חום ) שכנראה כן קשור.
הגוף עייף, מותש , צועק.
בשלב זה ויתרתי פה ושם על מסלול שעשה רושם שיהיה לי קשה, אכלתי ממש מעט. גם חוסר תאבון (לא משהו שקורה לי אי פעם ) וגם כי יש גבול כמה כאבי בטן אפשר לסבול. אז עדיף פשוט לא לאכול.
אחרי שבועיים המשפחה התפצלה, החיל טס חזרה לארץ, אבא שלו אחרי יומיים הזוג הצעיר המשיך לטייל, נעה ואני טסנו לכמה ימים לחברים.
התנאים כבר נהדרים, אבל הגוף מסכן. מחכה לארץ לתרופות 'חירום' ( שאולי קצת בטיפשות לא לקחתי איתי )
לפחות ירדו להם באזור ה 5 ( תמיד כיף לרדת )
מסקנות... הגיל, המחלות, צריך אולי לחשוב לטייל קצת אחרת.
היה נחמד, ראינו מקומות מופלאים, טוב לחזור הביתה.
עכשיו אחרי כביסות, קצת נקיונות וסידורים, בישולים שטובים לבטן.
בקרוב התמונות ועוד.
תרגישי טוב והרבה בריאות
השבמחקתודה אפרת
השבמחק