ספטמבר בלי בי"ס לאף ילד, בלי צבא, בלי חוגים או צופים, בלי חגים.
למרות שהיתה חתונה באופק, החלטנו לנסוע לשבועיים לפרו ( בלי הכלה המיועדת שכבר היתה בפרו, ונשארה בארץ לסמסטר קיץ והכנות אחרונות לחתונה )
שאר הילדים ואני המשכנו לשבועיים לארה"ב.
3 טיסות, 24 שעות, והגענו ללימה.
בטיסה הראשונה והשניה היה לי אוכל ללא גלוטן ( לא רע ) בשלישית כלום. לא נורא, כי בטיסה השלישית התאוששתי מהשניה, בה היה כנראה משהו לא טוב עם האוכל, וביליתי לא מעט בהקאות. נפלא.
בסוף הגענו. לילה קצר ובבוקר נפגשנו עם החצי ( שטס בנפרד ) והמשכנו בטיסה לקוסקו.
מגיעים לקוסקו, לי מתחיל כאב ראש.
מטיילים, עיר נחמדה ביותר. מארגנים טיולים להמשך.
אוכל ללא גלוטן- לא שמעו, לא מבינים. וכך אגב בשאר הזמן בפרו. תזונה דלה של מה שהבאתי מהארץ, פריכיות בבוקר עם קצת חמאה וריבה (אם יש ) במלונות הטובים יותר- יוגורט. הרבה תה של עלי קוקה לנסות לעזור עם הכאב ראש כתוצאה מהגובה.
צהריים או ערב- צ'יפס.
אח"כ במהלך הטיול באזורים ההררים גיליתי מרק קינואה עם ירקות, ללא שום גלוטן, שהיה משביע , מזין וטעים, אבל כשירדנו שוב לחוף וללימה, לא היה, וחזרתי לציפס :/
בקיצור- למי שמחפש לרדת כמה קילוגרמים- אחלה מקום !
התכנון - טרק של 5 ימים באזנגטה.
ביום הראשון יצאנו ב 3 לפנות בוקר מקוסקו, נסענו 3 שעות, הגענו לגובה 4200. התחלנו מסלול לrainbow mt . גם כאב הראש שלי התפתח...אחרי שעתיים טיפוס ועליה בגובה, התחילו גם הבחילות.
אחרי לא הרבה זמן הבנתי שיש בעיה. המדריך שלח אותי למטה ( למטה=4200 ) ירדתי לבדי ( בדרך התלוותה אלי פתאום פרואנית מקומית שאפילו לא דיברה ספרדית, ) הגעתי לנקודת התחלת המסלול וחיכיתי כ 6+ שעות שהאחרים יחזרו. גם להם לא היה קל, טיפוס של 900 מטר על היום הראשון זה לא רעיון טוב.
מכיוון שהרגשתי שאם לא יורדים משם, כבר יכתבו עלי בווינט, הוחלט לחזור לקוסקו.
ביליתי את שארית הערב בקוסקו בהקאות... נפלא מס 2....
לכל מי ששואל את עצמו למה לא לקחתי כדורים לעזור עם הסתגלות לגובה- מכיוון שהם מכילים חומר אליו אני אלרגית, לא יכולתי לקחת. הצטיידתי בכדורים אחרים שלקחתי אחרי שכבר התחיל הכאב ראש, לא יודעת אם זה עזר או לא...העיקר שלא סיפרו עלי בחדשות, אז זה כנראה כן עזר...
אין ספק שפרו מקסימה. נופים מהממים, אנשים ידידותיים ונחמדים. עוני גדול.
קשה שם עם צליאק ( וקוליטיס ) קיבלנו הנחיה לא לאכול פירות וירקות ( התגעגעתי לבננות ועגבניות ) וגם ככה עם כל הזהירות, חלק מאיתנו נפלו פה ושם עם עניני בטן...
מתחילים בקוסקו
העמק הקדוש
למרות שהיתה חתונה באופק, החלטנו לנסוע לשבועיים לפרו ( בלי הכלה המיועדת שכבר היתה בפרו, ונשארה בארץ לסמסטר קיץ והכנות אחרונות לחתונה )
שאר הילדים ואני המשכנו לשבועיים לארה"ב.
3 טיסות, 24 שעות, והגענו ללימה.
בטיסה הראשונה והשניה היה לי אוכל ללא גלוטן ( לא רע ) בשלישית כלום. לא נורא, כי בטיסה השלישית התאוששתי מהשניה, בה היה כנראה משהו לא טוב עם האוכל, וביליתי לא מעט בהקאות. נפלא.
בסוף הגענו. לילה קצר ובבוקר נפגשנו עם החצי ( שטס בנפרד ) והמשכנו בטיסה לקוסקו.
מגיעים לקוסקו, לי מתחיל כאב ראש.
מטיילים, עיר נחמדה ביותר. מארגנים טיולים להמשך.
אוכל ללא גלוטן- לא שמעו, לא מבינים. וכך אגב בשאר הזמן בפרו. תזונה דלה של מה שהבאתי מהארץ, פריכיות בבוקר עם קצת חמאה וריבה (אם יש ) במלונות הטובים יותר- יוגורט. הרבה תה של עלי קוקה לנסות לעזור עם הכאב ראש כתוצאה מהגובה.
צהריים או ערב- צ'יפס.
אח"כ במהלך הטיול באזורים ההררים גיליתי מרק קינואה עם ירקות, ללא שום גלוטן, שהיה משביע , מזין וטעים, אבל כשירדנו שוב לחוף וללימה, לא היה, וחזרתי לציפס :/
בקיצור- למי שמחפש לרדת כמה קילוגרמים- אחלה מקום !
התכנון - טרק של 5 ימים באזנגטה.
ביום הראשון יצאנו ב 3 לפנות בוקר מקוסקו, נסענו 3 שעות, הגענו לגובה 4200. התחלנו מסלול לrainbow mt . גם כאב הראש שלי התפתח...אחרי שעתיים טיפוס ועליה בגובה, התחילו גם הבחילות.
אחרי לא הרבה זמן הבנתי שיש בעיה. המדריך שלח אותי למטה ( למטה=4200 ) ירדתי לבדי ( בדרך התלוותה אלי פתאום פרואנית מקומית שאפילו לא דיברה ספרדית, ) הגעתי לנקודת התחלת המסלול וחיכיתי כ 6+ שעות שהאחרים יחזרו. גם להם לא היה קל, טיפוס של 900 מטר על היום הראשון זה לא רעיון טוב.
מכיוון שהרגשתי שאם לא יורדים משם, כבר יכתבו עלי בווינט, הוחלט לחזור לקוסקו.
ביליתי את שארית הערב בקוסקו בהקאות... נפלא מס 2....
לכל מי ששואל את עצמו למה לא לקחתי כדורים לעזור עם הסתגלות לגובה- מכיוון שהם מכילים חומר אליו אני אלרגית, לא יכולתי לקחת. הצטיידתי בכדורים אחרים שלקחתי אחרי שכבר התחיל הכאב ראש, לא יודעת אם זה עזר או לא...העיקר שלא סיפרו עלי בחדשות, אז זה כנראה כן עזר...
אין ספק שפרו מקסימה. נופים מהממים, אנשים ידידותיים ונחמדים. עוני גדול.
קשה שם עם צליאק ( וקוליטיס ) קיבלנו הנחיה לא לאכול פירות וירקות ( התגעגעתי לבננות ועגבניות ) וגם ככה עם כל הזהירות, חלק מאיתנו נפלו פה ושם עם עניני בטן...
מתחילים בקוסקו
העמק הקדוש
נראה יפה, תרגישי טוב, שנה טובה וחג שמח
השבמחקתודה אפרת. כבר בבית, לגמרי מאוששת :)
השבמחקשנה טובה לך