יום ההולדת של איה ( הבכורה ) הוא יום לפני יום ההולדת שלי.
מי שמתכנן ללדת ילד באותו יום או בסמוך ליום הולדת של עצמו- להתאפק! זה לא מומלץ.
ובכלל, למה לא לפרוס את השמחות המשפחתיות על פני השנה ?!
זה הרבה יותר נחמד, יש זמן,יש כוחות ,יש משאבים על מנת להתייחס לכל אירוע בפני עצמו ( שלא לדבר על התקציב )
אבל, הדברים לא תמיד קורים ע"פ הזמנה, וכמו עם לידת איה, שנולדה ה-ר-ב-ה מעבר לזמן המשוער, הטבע עושה את שלו בענין.
ואולי זה לטובה...
בשבוע אחד זוללים הרבה , מוציאים הרבה כסף... ואח"כ יש מנוחה לתקופה יותר ארוכה.
בכל מקרה, השנה התחלנו את החגיגות בבוקר יום ההולדת של איה.
מכיוון שהיא עובדת עכשיו, משעות הצהריים , ביקשה שאבלה איתה בבוקר.
נסענו לת"א מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר בבראסרי ( מעולה !! ואוירה של חו"ל- כיף! ) המשכנו בבילוי של שעתיים בעיר, וחזרנו הביתה.
איה הלכה לעבודה, ואני- לנקיון הבית, על מנת שלא אנקה ביום של יום ההולדת שלי . וזאת משום שהבעל התעקש שנצא לאכול ארוחת בוקר בחוץ ( משהו שלא בשיגרה שלנו בכלל )
ניסיתי לשנות את רוע הגזרה ליום שישי ( רגוע יותר, יש לי כבר לו"ז צפוף ליום חמישי ) אתה לא תצטרך להיות לחוץ להגיע לעבודה....
אבל לא עזר לי. ועוד קיבלתי נזיפות מאביגיל חברתי, על כך שסוף סוף קורה משהו והנה אני משבשת..
אז כאמור, ברביעי בצהריים התחלתי לנקות, נקיון די יסודי ( כולל חלונות ) שיהיה לי נקי נקי ביום ההולדת שלי :)
בערב כבר הייתי גמורה.
בחמישי בבוקר, יצאנו לתל אביב, הפעם לבנדיקט ( אם לדרג... אז בראסרי מנצח! )
אבל היה נעים, נחמד, ולטייל קצת ברוטשילד אני תמיד אוהבת.
בדרך חזרה עצרתי למלא דלק, ואז כשהטלפון של הבעל צילצל, ושמעתי את איה מעבר לקו ( והבעל טען שזו לא היא...) התחלתי לחשוד שמשהו קןרה. בליבי אמרתי ש"רק שהבית יהיה נקי ומסודר "
כשהתקרבנו לבית, זיהיתי מכוניות של 2 חברות ( שלא פעלו ע"פ ההוראות והחנו במקום אחר )
נכנסו הביתה , וחיכתה לי הפתעה גדולה: כמה חברות טובות, אחות אחת ( ויחידה ) ואיה שמנצחת על הפעולות יחד עם אביגיל..
ושולחן מדהים מדהים, עמוס וגדוש בדברים טובים ( מי רק סיימה סלט יווני עצום לארוחת בוקר ?? ולא יכולה להכניס פירור לפה...? )
מזג האויר היה נחמד, והשולחן בחוץ, יחד עם הקישוטים היה נפלא.
המטבח... קצת פחות :)
ההפתעות המשיכו.
אחרי לא הרבה זמן נכנסה משהיא שאני לא מכירה הביתה, נושאת סלים גדולים עם חוטי טריקו עבים.
מסתבר שאירגנו לנו סדנה - סריגת סלים.
בשלוש שעות הבאות, ישבנו כולנו, ולמדו את המלאכה.
היה נהדר !
היה כיף!
כל אחת יצאה עם סל מקסים. והרבה חשק להמשיך לעוד דברים.
צחקנו, אכלנו, עבדנו, בילינו טוב.
אז תודה לחברות הנהדרות, לאחותי, לאיה ולנעה, וכמובן לבעל ( ולאיל שנכנס עם בלונים כשחזר מבי"ס )
וזה הסל שהכנתי, הוא כבר עמוס בחוטי סריגה!
שני סלים
והשולחן המדהים
וזה הכרטיס שהכינה לי נעה
ת ו ד ה ! ! !
ועוד תודה לגלית, שברור לי שעזרה מאחורי הקלעים.. ( והתביישה לבוא... פויה ! )
מי שמתכנן ללדת ילד באותו יום או בסמוך ליום הולדת של עצמו- להתאפק! זה לא מומלץ.
ובכלל, למה לא לפרוס את השמחות המשפחתיות על פני השנה ?!
זה הרבה יותר נחמד, יש זמן,יש כוחות ,יש משאבים על מנת להתייחס לכל אירוע בפני עצמו ( שלא לדבר על התקציב )
אבל, הדברים לא תמיד קורים ע"פ הזמנה, וכמו עם לידת איה, שנולדה ה-ר-ב-ה מעבר לזמן המשוער, הטבע עושה את שלו בענין.
ואולי זה לטובה...
בשבוע אחד זוללים הרבה , מוציאים הרבה כסף... ואח"כ יש מנוחה לתקופה יותר ארוכה.
בכל מקרה, השנה התחלנו את החגיגות בבוקר יום ההולדת של איה.
מכיוון שהיא עובדת עכשיו, משעות הצהריים , ביקשה שאבלה איתה בבוקר.
נסענו לת"א מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר בבראסרי ( מעולה !! ואוירה של חו"ל- כיף! ) המשכנו בבילוי של שעתיים בעיר, וחזרנו הביתה.
איה הלכה לעבודה, ואני- לנקיון הבית, על מנת שלא אנקה ביום של יום ההולדת שלי . וזאת משום שהבעל התעקש שנצא לאכול ארוחת בוקר בחוץ ( משהו שלא בשיגרה שלנו בכלל )
ניסיתי לשנות את רוע הגזרה ליום שישי ( רגוע יותר, יש לי כבר לו"ז צפוף ליום חמישי ) אתה לא תצטרך להיות לחוץ להגיע לעבודה....
אבל לא עזר לי. ועוד קיבלתי נזיפות מאביגיל חברתי, על כך שסוף סוף קורה משהו והנה אני משבשת..
אז כאמור, ברביעי בצהריים התחלתי לנקות, נקיון די יסודי ( כולל חלונות ) שיהיה לי נקי נקי ביום ההולדת שלי :)
בערב כבר הייתי גמורה.
בחמישי בבוקר, יצאנו לתל אביב, הפעם לבנדיקט ( אם לדרג... אז בראסרי מנצח! )
אבל היה נעים, נחמד, ולטייל קצת ברוטשילד אני תמיד אוהבת.
בדרך חזרה עצרתי למלא דלק, ואז כשהטלפון של הבעל צילצל, ושמעתי את איה מעבר לקו ( והבעל טען שזו לא היא...) התחלתי לחשוד שמשהו קןרה. בליבי אמרתי ש"רק שהבית יהיה נקי ומסודר "
כשהתקרבנו לבית, זיהיתי מכוניות של 2 חברות ( שלא פעלו ע"פ ההוראות והחנו במקום אחר )
נכנסו הביתה , וחיכתה לי הפתעה גדולה: כמה חברות טובות, אחות אחת ( ויחידה ) ואיה שמנצחת על הפעולות יחד עם אביגיל..
ושולחן מדהים מדהים, עמוס וגדוש בדברים טובים ( מי רק סיימה סלט יווני עצום לארוחת בוקר ?? ולא יכולה להכניס פירור לפה...? )
מזג האויר היה נחמד, והשולחן בחוץ, יחד עם הקישוטים היה נפלא.
המטבח... קצת פחות :)
ההפתעות המשיכו.
אחרי לא הרבה זמן נכנסה משהיא שאני לא מכירה הביתה, נושאת סלים גדולים עם חוטי טריקו עבים.
מסתבר שאירגנו לנו סדנה - סריגת סלים.
בשלוש שעות הבאות, ישבנו כולנו, ולמדו את המלאכה.
היה נהדר !
היה כיף!
כל אחת יצאה עם סל מקסים. והרבה חשק להמשיך לעוד דברים.
צחקנו, אכלנו, עבדנו, בילינו טוב.
אז תודה לחברות הנהדרות, לאחותי, לאיה ולנעה, וכמובן לבעל ( ולאיל שנכנס עם בלונים כשחזר מבי"ס )
וזה הסל שהכנתי, הוא כבר עמוס בחוטי סריגה!
שני סלים
והשולחן המדהים
וזה הכרטיס שהכינה לי נעה
ת ו ד ה ! ! !
ועוד תודה לגלית, שברור לי שעזרה מאחורי הקלעים.. ( והתביישה לבוא... פויה ! )
נכנסתי לבלוג כדי לחפש מתכון לפאי תפוחים....
השבמחקנשמע/נקרא שהיה לך יום מקסים! התאורים מקסימים והתמונות עוד יותר. שוב, מזל טוב.
איך קוראים לבחורה שהעבירה לכן את הסדנא?
תודה!
השבמחקלבחורה קוראים נירית מודעי
איזה חמודים, נשמעת כמו הפתעה מקסימה.
השבמחקאני מזהה שם קפאקייקס שנראים משהו משהו, אולי תצרפי מתכונים?
תודה. האמת, זו היתה הפתעה ולא הכנתי כלום, אבל הקאפקייקס הם מתכון שיש בבלוג- חפשי עוגת שוקולד של בן עמי ( זו עוגה ללא גלוטן ) ופשוט לאפות בקאפקייקס. קישטו בקצפת למעלה.
השבמחק