חזרה מחו"ל ולשיגרה היא לצערי מהירה, ללא זמן התאוששות, או אפילו זמן התרפקות על הכיף של החופש.
הפעם שברנו שיא!
ביום שחזרנו, יצא השבט ( של הצופים ) לטיול פתיחת שנה.
היציאה לטיול היתה בשעות הצהריים, אנחנו נחתנו באיחור- לפנות ערב.
מראש התארגנתי למצוא לאיל טרמפ עם הורים שהביאו ילדה מאוחר יותר לאזור הטיול, לא הייתי בטוחה אם אני אהיה במצב של נהיגה הלוך שעה וחצי אחרי יום טיסה.
מסתבר שלנחות בסיום חופשה ( חול המועד ) בשישי לפנות ערב, זה בלאגן רציני.
התור למוניות התחיל בתוך הטרמינל. משהו שמעולם לא חוויתי.
אחרי חצי שעה בתור הלחץ עלה וגבר.
צריך להספיק להגיע הביתה, לארוז את הילד לטיול, הוא צריך להתקלח, ולאכול משהו, כי יגיע לשם אחרי שהם כבר יאכלו, וכנער מתבגר קצת קשה לו לוותר על ארוחה.
בסופו של דבר עלינו על מונית, טסנו הביתה, נכנסו ב 7:05
ב7:50 הילד יצא, אחרי שהתקלח, ואכל ( במהירות הפשרתי מרק, שניצלים, והכנתי אורז ואפונה.)
אחותו הגדולה יצאה לעשות בייביסיטינג אצל השכנים.
בקיצור- 0 זמן התאוששות :)
אחרי 10 ימים שאני לא מבשלת, יש מן אנרגיה גדולה לחזור למטבח ולבשל.
הפעם... פחות משום מה. אולי בגלל שהחודשיים וחצי האחרונים עברו באין סוף בישולים.
אחרי שכבר התרגלתי לשתי בנות בצבא, או אחת בצבא ואחת סטודנטית, יצא שכל בני הבית היו בבית כל חודשי הקיץ...
הסטודנטית אמנם עבדה ועשתה מילואים כל החופש, אבל יצאה וחזרה מהבית- ואכלה או לקחה אוכל..
הבעל- בבית..
הנער- בבית ואוכל כמו 2 לפחות..
החיילת, בתקופה שהיא גם יוצאת וחוזרת כל יום הביתה, ולוקחת איתה אוכל...
בקיצור- בישלתי, והרבה !!
כבר אמרתי לא פעם שאחת הבעיות שלי היא לא כל כך הבישול, אלא התכנון, מה להכין ואיך לגוון.
לא רק עבור האוכלים, אלא גם עבור המבשלת, שצריכה גיוון, או אחרת תמות משיעמום.
תוך כדי שאני באטליז, ( ללא תכנון מראש ) מתיעצת עם הקצבית הנחמדה שמשרתת אותי, הוחלט על עוף סיני, וקוביות צלי.
מה בדיוק אני אעשה ואיזה צלי, החלטתי לבדוק בבית.
חזרתי מהקניות, וכרגיל, הכנת הבשר נדחית אצלי לסוף הבישולים ( כי אני כל כך אוהבת חחח ) שכבר אין הרבה כח..
החלטתי לאלתר.
אז שאני לא אשכח מה עשיתי, כי איה אמרה שזה אפילו יותר טעים מהצלי שאני עושה בד"כ....
אני רושמת כאן.
צלי פשוט וטעים.
800-1000 גר בשר לצלי חתוך לקוביות ( אני תמיד מבקשת משהו שיצא רך ובלי סיבים )
2-3 כפות שמן זית
בצל קצוץ דק
2-3 שיני שום קטנות קצוצות
1-2 כפות רסק עגבניות
כף חומץ בלסמי
רבע-שליש כוס יין אדום
מלח, פלפל
לאדות בצל ושום בשמן
להוסיף בשר.
להפוך אחרי כמה דקות . אם הקוביות גדולות ויש עוד צדדים לא צלויים, לצלות גם אותם.
אחרי שכל הצדדים צלויים היטב, להוסיף את הרסק עגבניות, חומץ בלסמי, יין, מלח , פלפל.
לכסות, להביא לכדי רתיחה ולהנמיך את האש.
לבשל כמעט שעה עד שרך. ( לבדוק שלא נגמרים נוזלים )
הערה : בישלתי בסיר מאד רחב ונמוך, ככה שכל החתיכות היו תחת נוזלים .
אין תמונה... צלי זה לא משהו פוטוגני במיוחד.
הפעם שברנו שיא!
ביום שחזרנו, יצא השבט ( של הצופים ) לטיול פתיחת שנה.
היציאה לטיול היתה בשעות הצהריים, אנחנו נחתנו באיחור- לפנות ערב.
מראש התארגנתי למצוא לאיל טרמפ עם הורים שהביאו ילדה מאוחר יותר לאזור הטיול, לא הייתי בטוחה אם אני אהיה במצב של נהיגה הלוך שעה וחצי אחרי יום טיסה.
מסתבר שלנחות בסיום חופשה ( חול המועד ) בשישי לפנות ערב, זה בלאגן רציני.
התור למוניות התחיל בתוך הטרמינל. משהו שמעולם לא חוויתי.
אחרי חצי שעה בתור הלחץ עלה וגבר.
צריך להספיק להגיע הביתה, לארוז את הילד לטיול, הוא צריך להתקלח, ולאכול משהו, כי יגיע לשם אחרי שהם כבר יאכלו, וכנער מתבגר קצת קשה לו לוותר על ארוחה.
בסופו של דבר עלינו על מונית, טסנו הביתה, נכנסו ב 7:05
ב7:50 הילד יצא, אחרי שהתקלח, ואכל ( במהירות הפשרתי מרק, שניצלים, והכנתי אורז ואפונה.)
אחותו הגדולה יצאה לעשות בייביסיטינג אצל השכנים.
בקיצור- 0 זמן התאוששות :)
אחרי 10 ימים שאני לא מבשלת, יש מן אנרגיה גדולה לחזור למטבח ולבשל.
הפעם... פחות משום מה. אולי בגלל שהחודשיים וחצי האחרונים עברו באין סוף בישולים.
אחרי שכבר התרגלתי לשתי בנות בצבא, או אחת בצבא ואחת סטודנטית, יצא שכל בני הבית היו בבית כל חודשי הקיץ...
הסטודנטית אמנם עבדה ועשתה מילואים כל החופש, אבל יצאה וחזרה מהבית- ואכלה או לקחה אוכל..
הבעל- בבית..
הנער- בבית ואוכל כמו 2 לפחות..
החיילת, בתקופה שהיא גם יוצאת וחוזרת כל יום הביתה, ולוקחת איתה אוכל...
בקיצור- בישלתי, והרבה !!
כבר אמרתי לא פעם שאחת הבעיות שלי היא לא כל כך הבישול, אלא התכנון, מה להכין ואיך לגוון.
לא רק עבור האוכלים, אלא גם עבור המבשלת, שצריכה גיוון, או אחרת תמות משיעמום.
תוך כדי שאני באטליז, ( ללא תכנון מראש ) מתיעצת עם הקצבית הנחמדה שמשרתת אותי, הוחלט על עוף סיני, וקוביות צלי.
מה בדיוק אני אעשה ואיזה צלי, החלטתי לבדוק בבית.
חזרתי מהקניות, וכרגיל, הכנת הבשר נדחית אצלי לסוף הבישולים ( כי אני כל כך אוהבת חחח ) שכבר אין הרבה כח..
החלטתי לאלתר.
אז שאני לא אשכח מה עשיתי, כי איה אמרה שזה אפילו יותר טעים מהצלי שאני עושה בד"כ....
אני רושמת כאן.
צלי פשוט וטעים.
800-1000 גר בשר לצלי חתוך לקוביות ( אני תמיד מבקשת משהו שיצא רך ובלי סיבים )
2-3 כפות שמן זית
בצל קצוץ דק
2-3 שיני שום קטנות קצוצות
1-2 כפות רסק עגבניות
כף חומץ בלסמי
רבע-שליש כוס יין אדום
מלח, פלפל
לאדות בצל ושום בשמן
להוסיף בשר.
להפוך אחרי כמה דקות . אם הקוביות גדולות ויש עוד צדדים לא צלויים, לצלות גם אותם.
אחרי שכל הצדדים צלויים היטב, להוסיף את הרסק עגבניות, חומץ בלסמי, יין, מלח , פלפל.
לכסות, להביא לכדי רתיחה ולהנמיך את האש.
לבשל כמעט שעה עד שרך. ( לבדוק שלא נגמרים נוזלים )
הערה : בישלתי בסיר מאד רחב ונמוך, ככה שכל החתיכות היו תחת נוזלים .
אין תמונה... צלי זה לא משהו פוטוגני במיוחד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה