פרנץ' טוסט עם נוטלה ובננה ( או בעברית: לחם מטוגן ממולא נוטלה ובננה )

 שונאת טיגונים.
הריח שלא עוזב את הבית כמה שעות אחרי,
הליכלוך, ההשפרצות
שלא לדבר על הקלוריות...

אבל, יש דברים שפשוט אי אפשר אחרת..כמו למשל לחם מטוגן.

בשנתיים שלוש האחרונות אני שומרת קצת על ילדים של השכנים.
לפעמים הם מבקשים לחם מטוגן לארוחת ערב.
בהתחלה היו מבקשים שאשים על הלחם ה מ ו ן סוכר... 
בשלב מסוים הורדתי את הכמויות סוכר למזעריות, כשאני שמה אותו בשלב הטיגון. 
אחרי שהלחם מטוגן קלות משני הצדדים אני שמה ממש מעט סוכר על צד אחד, הופכת, שמה על הצד השני ונותנת עוד כמה שניות. הסוכר נמס ומתקרמל, לא רואים אותו ( "שמתי לכם סוכר!! המון!, אבל לא רואים... " :) ) וזה גם מוסיף קצת פצפוציות ופריכות לשכבה החיצונית. מה שנקרא- win win

בבית, שאני מכינה ל"ילדים" הקטנים שלי, אחת למליון שנה, אני מפנקת עד הסוף עם שתי פרוסות, מלית נוטלה באמצע, ולמי שרוצה גם פרוסות בננה.

לחם מטוגן

שתי פרוסות לחם ( עדיף חלה כמובן, או בריוש, אבל כשאין ברירה גם לחמניה ללא ה"קשה" תעשה את העבודה )
ביצה
קצת סוכר
נוטלה למריחה
בננה פרוסה דק ( לא חובה )
קצת חמאה לטיגון ( אפשר גם שמן אבל אין כמו חמאה )

פרוסה לא דקה במיוחד, לא עבה מאד
ביצה טרופה
אם מכינים כריך אז שכבה הגונה של נוטלה בין שני כריכים, עם או בלי פרוסות בננה ) 
טובלים את הפרוסה או כריך בביצה הטרופה , שני הצדדים ( אני מאילו שמעדיפים טבילה מהירה של הלחם בביצה, לא אוהבת שהבפנוכו של הלחם נספג בביצה, רק החלק החיצוני שצריך להטגן )
מעבירים למחבת חמה עם קצת חמאה שהומסה, מטגנים צד אחד עד שמתחיל להשחים קלות, הופכים. בנתיים על הצד העליון שכבר מטוגן מפזרים ממש טיפת סוכר.
הופכים שוב, ושוב מפזרים סוכר, ואז הופכים פעם אחרונה ומגישים

ח ת ו נ ה ! !

חודשים של הכנות
תיכנונים, 
בירורים 
מליוני רעיונות שעולים, ואז יורדים, 
חיפושים אחרי שמלה לכלה
שמלה לאחות, לאמא 
בגדים לאבא, לאח
נעליים...
אינסוף מליוני צנצנות ובקבוקי זכוכית
שעות של הסרת מדבקות מהצנצנות ( מסקנה: השרייה ארוכה במים חמים וסבון, ולעקשניות- אצטון)
הכנת כרטיסים, מספרים לשולחנות, סרטון  ועוד 
טעימות ... היה קשה :)
נסיעה לחו"ל לחודש לפני ( מומלץ! )
חזרה לישורת אחרונה, פרחים, מקווה, בוקר כיף עם הכלה, סידורים אחרונים...
והופ- מגיע היום!
והיום עובר מהר, וגם זה נגמר, ונשארים עם זיכרונות ותמונות :)


אז לפרטים, ומסקנות :

שמלת כלה - הוזמנו שמלות ( 2+ 1.. סיפור ארוך ) מסין. 
בסופו של דבר נקנתה שמלה אצל כלה קלה (  שתי בחורות מקסימות בעלות סטודיו בקייסריה )
עיצובים: נעה ואני.
צלמים ( רוב התמונות כאן שלהם ) שלייקס

ומה היה לנו : צנצנות ובקבוקי זכוכית  לפרחים ( הרבה ! ) שאספנו ואספו עבורנו חברים ( ותודה לחברים ששתו הרבה בריזרים, סיידר, אכלו הרבה חמוצים , מיונז וריבות ..) 
הזמנתי חותמת אצל דורית המקסימה ( ולא בפעם ה 1... ) 
קנינו דפי מדבקת שקופים עליהם נעה החתימה בשחור עם החותמת והדבקנו על הצנצנות והבקבוקים.
אותה חותמת הופיעה על מעטפות חומות שמלאנו בזרעי פרחים, ועל המעטפה שם האורח+ מספר השולחן
כרטיסים עם  מספרים הכינה נעה על בריסטול שחור עבה.
על כל שולחן היתה גם צנצנת עם פנסי לד ( איביי ) 
כמו כן נעה הכינה לזוג הצעיר הפתעה- תמונה ממוסגרת עם ציר הזמן הפרטי שלהם. ( מוכשרת הילדה הזו, כבר אמרתי ?! )
לקישוט המכונית נעה הכינה דיגלונים, הודפסה מדבקה בגודל עצום, ונעה ואיה קישטו בלבבות את החלונות עם טוש מחיק לבן.
פינת ברכות לזוג הצעיר- נעה הכינה 2 סוגי כרטיסים לברכות: חלקות מקושטות, וכאלו עם תמונות של הזוג, בתכנון להכין להם מזה אלבום כלשהוא.
את החופה, רקמתי אני , פרויקט שלקח בערך חודשיים, נהנתי מכל רגע, ובתכנון להפוך לכיסוי מיטה לזוג.
שיתוף פעולה של שתי המשפחות הניב סרטון בהפתעה ( עד לבוקר החתונה בו הכלה חיטטה במחשב שלי )  אמא של החתן כתבה שיר, כולנו הקלטנו, ונעה (ואני  בתפקיד עוזרת הפקה ) יצרנו סרטון stop motion  ע"פ המילים של השיר.


                                                  מזל טוב איה וטל

 מתוך הסרטון

כרטיסיות מספר לשולחנות




עובדות על הסרטון

פאי דלעת שוקולד ( גם נטול גלוטן )

סוף ספטמבר, כבר אפשר היה להרגיש את החג הבא בארה"ב- Halloween ( סוף אוקטובר )

ומיד עם סוף החג, יעבור כל מה שנשאר מהמרצ'נדייס הכתום למדפי הסייל והקלירנס, ויפנה מקום לאדום-ירוק של קריסמס ..

האמת, גם כאן יום אחרי סוכות כבר צצות להן הסופגניות בהרבה מקומות.

בכל מקרה, כתום זה צבע שאנחנו מאד אוהבים ( צבע של שבט הצופים המקומי אליו התחברנו ) אז הלווין מאד מתאים לנו .

עם השנים, השימוש בדלעת בתקופה הזו הלך ונכנס ליותר ויותר מוצרים. אם פעם היה מרק, ועוגה ופאי, היום יש לאטה דלעת, עוגיות, וופי פאי, גלידה ומה לא.

איכשהוא , מעולם לא יצא לי לטעום פאי לדעת, וגם לא הרגשתי שזה משהו שמתחשק לי להכין.

השנה, אולי בגלל שהיינו שם בדיוק בתקופה שלפני, כשהכתום התחיל להשתלט על הכל, חזרתי באווירה, והחלטתי שאני מנסה.

בגלל שלא היה ברור אם משהו פה יאהב את זה בכלל, החלטתי ללכת על משהו מעורב, פאי שוקולד עם דלעת, שיקל על הליך ההכרות :)  שוקולד הרי זה תמיד טוב.

שילבתי מתכון של מרתה סטיוארט, עם תחתית שאני מכינה לעוגת גבינה על בסיס בייגלע. 

הדעות היו חלוקות , אבל נראה לי שפאי דלעת זה טעם נרכש :)  וגם שהעוגה השתבחה אחרי שהייה במקרר.. היו כאלו שאמרו שזה מזכיר עוגת בגינה, אבל זה שלא אוהב עוגות גבינה אכל בשמחה.

פאי דלעת ושוקולד ( נטול גלוטן )

תחתית בייגלע-מ כאן

150 גר בייגלע, שזה בערך 3 כוסות ( השתמשתי בנ"ג )
75 גר חמאה רכה
חצי כוס נוטלה

לטחון את הבייגלע לרמת פירורים במעבד מזון, להוסיף חמאה ולערבב, והוסיף נוטלה ולערבב
לשטח ולהדבק בתבנית ( 20 ס"מ ) לשמור במקפיא לפחת חצי שעה


לחמם תנור ל 170

מלית דלעת שוקולד-
170 גר שוקולד מריר ( מעל 55% קקאו )
57 גר חמאה רכה
425 גר מחית דלעת*  
קופסא של חלב משומר
3/4 כוס סוכר חום בהיר
3 ביצים גדולות
כף קורנפלור
כפית וניל
כפית מלח
כפית קינמון
חצי כפית
חצי כפית זנגוויל טחון ( תבלין )
רבע כפית אגוז מוסקט 
טיפה תבלין ציפורן

לקישוט- 30 גר שוקולד חלב

להמס יחד חמאה ושוקלד
לערבב את כל המרכבים יחד , להוסיף לאט את השוקולד המומס. לערבב רק עד שהכל חלק ואחיד

להניח את התבנית עם הבסיס בייגלע על תבנית אחרת ( למקרה של נזילות ) לשפוך את מלית הדלעת/שוקולד ולהכניס לתנור החם
לאפות בסביבות 50 דקות עד שהמלית כמעט יציבה אבל עדיין רוטטת במרכז ( כמו בעוגת גבינה )
לקרר, לפני הקישוט לקרר במקרר כמה שעות
להמס בזהירות שוקולד חלב
להכניס לשקית זילוף קטנה ( או סתם שקית עבה, כמו של זיפלוק. לעשות חור קטן בקצה ולזלף בצורה חופשית איך שמתחשק.

לשמור בקירור

( מכיוון שאין בארץ בשימורים, אופים חתיכת דלעת בתנור עד שהיא רכה, שעה, שעה +, מגרדים מהקליפה וטוחנים עם בלנד מוט למחית חלקה. אפשר לשמור במקרר כמה ימים ולסנן נוזלים שמצטברים. אפשר גם להקפיא, ואז להפשיר במסננת )

סלט חציל ופלפל מהיר

כשמתחשק אנטיפסטי, אבל אין סבלנות ....
אז הנה משהו מהיר מאד שטעים לא פחות , והולך נפלא יחד עם כריך או על יד החומוס והטחינה.. או איך שבא.

סלט חציל ופלפל מהיר

חציל חתוך לקוביות קטנות
2 פלפלים אדומים חתוכים לקוביות קטנות
בצל קצוץ קטן
שן שום קצוצה קטן קטן
2-3 כפות שמן ( זית )
2-3 כפות פטרוזילה ( אם יש ולא חובה )

לטגן בצח ושום במחבת גדולה כמה דקות עד שמתחילים להזהיב
להוסיף פלפלים וחצילים ולבשל 7-8 דקות עד שהחצילים והפלפלים די רכים ( מי שאוהב יותר קווץ' אז אפשר יותר זמן )
פטרוזילה להוסיף ב2-3 דקות אחרונות לטיגון
אפשר לאכול פושר או קר...

טוסט גבינה ( מדהים ! )

טוסט גבינה ? מי צריך מתכון לטוסט גבינה?
אז זהו... שאפשר להכין טוסט גבינה בכל מיני דרכים, והנה אחת הדרכים היותר שוות להכין.

אפשר לשים גבינה צהובה רגילה בין שתי פרוסות, או בתוך פיתה, עם קצת חמאה, ולהכניס לטוסטר, או לטוסטר לוחץ...
ואפשר להשקיע קצת יותר ולקבל את אחד הדברים הפשוטים אבל השווים שלצערי נדבקים היישר לירכיים.... אבל אחת ל... מותר. 
רק לא להתמכר- ראו הוזהרתם!

הסתובבנו בניו יורק, כל דבר קטן שרוצים לאכול עולה הון קטן. אז קצת מחשבים מה נכנס לפה.
אבל כשנתקלים בדרך באחד המקומות שסימנו לעצמינו לטעום משהו אז אוכלים, גם אם זו לא בדיוק השעה למאפה שווה או עוגה או גלידה.
וכך יצא שארוחת צהריים עברה ונעה התחילה את היום עם מאפה, וואפל שווה בפוד טראק , ואחה"צ הגיע הרעב.
הסתובבנו בסוהו, או בוילאג', כבר לא זוכרת, ונתקלנו במעדניה שמכינה טוסטים.
נעה הזמינה טוסט גבינה שלקח לו יותר מדי זמן להיות מוכן, והתוצאה היתה טוסט שעשה רושם מדהים, עם מעטפת קראנצ'ית, ובפנוכו נוזל ונמתח.. יאמ.
זה פתח לי רצונות לטוסט כזה בדיוק רק נטול גלוטן.
ואחרי יומיים מצאתי אותו באחת מחנויות הרשת של melt.
ת ע נ ו ג !
הטוסט היה שילוב גבינות : גרויאר, האוורטי (havarti ) וגבינת עיזים ( לא היה מפורט איזו ) ופרוסות עגבניה.

שחזרנו לארץ ניסיתי להכין משהו בסגנון עם לחם ללא גלוטן, והתמכרתי !

אז הנה האיך : טוסט גבינה מדהים!


2 פרוסות לחם ( ללא גלוטן אם צריך )
חמאה
גבינות: שילוב של 2-3 שונות. הכנתי כבר עם כמה סוגים ( לא לספר לירכיים שלי...) 
גאודה, גינת עיזים חצי רכה. גאודה, מנצגו ובושה....
פרוסת עגבניה ( לא חובה , אני אוהבת )
מחבת ברזל או מחבת כבדה אחרת

למרוח בקצת ( כמה שחסרים לי אייקונים, אם היה הייתי שמה אחד קורץ בדיוק כאן!) חמאה את פרוסות הלחם. להניח פרוסות גבינה, ועגבניה. לסגור את הכריך ולמרוח קצת חמאה על אחד הצדדים של הלחם.
לחמם את המחבת טוב, להניח את הכריך בזהירות על הצד עם החמאה. להנמיך טיפונת את האש. למרוח את הצד העליון בקצת חמאה ואחרי 2 דקות בערך להפוך את הכריך. אפשר ללחוץ טיפונת עם מרית- אבל לא יותר מדי, אחרת מקלקלים את הבפנוכו של הלחם שאמרו לצאת רך.
לתת לזה עוד 2 דקות ולהרים עם מרית רחבה.

הערה- הלחם בתמונה הוא לחם ללא גלוטן ( UDI'S מארה"ב ) . בשביל לקבל תוצאה טובה צריך לחם פרוס לא דק מדי, ושיהיה רך .

יאמ!

עוגיות טביעת אצבע עם קרם לימון (lemon curd ) גם ללא גלוטן. ויום הולדת 6 לבלוג !!

היום הבלוג חוגג 6 שנים !

קצת סטטיסטיקה ( כי זה מה זה התחום שלי.... סטטיסטיקה.. מספרים   חחח )
עד היום פרסמתי 885 רשומות
הכי הרבה קהל נכנס מישראל
ארה"ב במקום השני
ובמקום השלישי המפתיע-אוקראינה.
היו כניסות לבלוג ממקומות שאני מודה ( למרות שאני די טובה בגאוגרפיה ) הייתי צריכה לבדוק בגוגל איפה הם בדיוק :)
הרשומה הכי פופולרית- עוגה ללא גלוטן של בן עמי
במקום הרביעי ( שתמיד מפתיע אותי ) זה מתכון לקישואים בתנור ( קצת משעמם לא ?! )

אז מה אומרים אחרי 6 שנים ?
אני לא זוכרת אם כתבתי כאן אי פעם ( כנראה שכן.. אבל מי זוכר...) למה התחלתי את הבלוג בכלל.
אז הסיפור בקצרה הוא כזה:
אחיין שלי ( אודי ) היה מתקשר אלי לעתים בימי חמישי, מבקש מתכון לX, שאשלח לו למייל ואגיד לו מה לקנות ( כי הוא בדיוק בסופרמרקט )
לכבוד  יום ההולדת שלו החלטתי להדפיס כמה מתכונים לחוברת " מבית סבתא" - שיהיה לו בצורה מסודרת.
סיפרתי לאחותו ( תמר ) אז היא מיד אמרה שגם היא רוצה.
ואז איה אמרה, "ומה איתי ? איך אני אבשל פעם כשאגור לבד ?"
אז החלטתי לפתוח את הבלוג- שלכולם יהיו המתכונים, שיהיה לי מקום לקשקש אם בא לי , ולמרות שזה ישמע הכי אבסורד בעולם, כי אני הכי מסודרת ומאורגנת בעולם... מסתבר שבתוך המחשב אני די בלאגניסטית ( אני מודה, נעה.. זה כבר סימן טוב ) ולא ממש יודעת ( או רוצה ללמוד ) איך לסדר תיקיות כמו שצריך... אז כאן בבלוג אני יכולה למצוא את המתכונים ( מודה שצריך לעשות כבר קצת סדר בקטגוריות )

אז יומולדת שמח לבלוג, שיהיו עוד מתכונים חדשים , ומי שנהנה- שימשיך להנות :)




הרבה אנשים מתפלאים שאני אוהבת להכין עוגיות
משום מה  הקונספציה היא שעוגיות = הרבה טירחה.
בשיא הכנות, את העוגיות האילו הכנתי ב 10 דקות ( לא כולל זמן אפיה, שלא נחשב כי עושים דברים אחרים )
אז נכון שאני זריזה, ועוד יותר נכון שכשיש נסיון אז הדברים הופכים ליותר אוטומטיים, שלא לדבר על נוחות עבודה במטבח וכ"ו
הכי נהנית מאפיית עוגיות, יותר מעוגות, או קינוחים. ( או בישול)
יש איזו שמחה גדולה בדברים הקטנים האילו. מן חמודיות . כיף, ולא צריך לחכות יותר מדי זמן לאפיה ( ולזלילה שלהם ) תמורה מיידית לעבודה :)

לארוחת שישי הכנתי מקפא עם קרם לימון, ונשאר לי קצת קרם.
בשבת אחה"צ, בהחלטה של רגע וחיפוש אחרי מתכון , (עוד שני רגעים,) הכנתי ( כאמור בצ'יק ) את העוגיות האילו שיצאו נפלאות. נמסות בפה ( נראה לי שעם קמח רגיל תהינה טיפה פחות נמסות וקצת יותר פריכות,)




המתכון מ madaboutkitchen ( במקור עם גלוטן )

עוגיות טביעת אצבע עם lemon curd

( 20 עוגיות )

113 גר חמאה רכה
1/4 כוס סוכר
חלמון אחד
חצי כף גרידת לימון
כף מיץ לימון
קורט מלח
1/4 +1 כוסות קמח ( הכנתי נ"ג עם קמח " כרגיל" )

בסביבות 1/3 כוס lemon curd

lemon curd בדרך הקלה והשווה!

הכנה:

לחמם תנור ל 170

להקציף יחד חמאה וסוכר ( לא הפעלתי בשביל כמות כזו קטנה מיקסר ) מספיק עם מזלג וקצת אנרגיה
להוסיף חלמון, להמשיך להקציף מספר דקות עד שהתערובת בהירה ואוורירית יותר
להוסיף גרידת לימון ומיץ לימון
להוסיף מלח, וקמח. לערבב קצת ואז לגבש עם הידיים לגוש בצק חלק ( אם צריך להוסיף טיפה קמח , אבל לא יותר מדי, הבצק לא צריך להיות קשה או יבש מדי , רק מספיק נוח על מנת ליצור כדורים )

ליצור כדורים לא גדולים ולהניח על תבנית עם נייר אפיה
ליצור חור בעזרת מקל של כף עץ
לאפות כ 15-18 דקות עד שהעוגיות מתחילות להתייצב ולהשתזף קלות. 
להוציא מהתנור ומלא את החורים עם קצת מהקרם לימון.
להחזיר לתנור לעוד 2-3 דקות אפיה סופיות
לקרר
אפשר לפזר אבקת סוכר לפני הגשה

בניגוד להרבה עוגיות אחרות שאני מקפיאה, את אילו עדיף להפשיר מעט על השיש לפני האכילה. ( אין בעיה לשמור טרי כמה ימים )