האלוג ביי
כמה יופי !
קראתי לא מעט על המקום.
חלק אמרו שצפוף כל כך, מסחרי, מליוני כלי שיט.
נכון, יש המון כלי שיט, אבל עדיין יפה ושווה להגיע לשם כי זה לא משהו שרואים בכל מקום.
אנחנו האחרונים שאוהבים את השטויות הממוסחרות, אבל זו הדרך לתייר שם.
אוטובוס אוסף המלון בהאנוי, נסיעה של כמעט 4 שעות, עוצרים בדרך בחנייה " מלכודת תיירים" לעצירת שירותים, ומי שרוצה- קניות. הויאטנים אירגנו כאלו מרכזים בהם יושבים אנשים שנפגעו מתוצאה של הכימיכלים בהם השתמשו להפגיז במלחמת ויאטנם. זה כבר דור שני לאילו שנפגעו. נולדו עם כל מיני בעיות. במרכזים האילו הם יושבים ועוסקים בכל מיני מלאכות יד.
ממשיכים למפרץ האלונג, עולים על " ספינה" בהתאם למה שמזמינים. יש בכל מיני רמות.
אפשר לשוט יום, לילה, שני לילות, לילה + עוד לילה על אי כלשהוא .
אנחנו בחרנו בלילה אחד על הספינה ועוד לילה על אי קטן moneky island ב " ריזורט".
נעה אמרה שאם היו אומרים לה שהיא מגיעה למחנה של הצופים, אז הכל היה מתקבל אצלה בראש אחרת, כי " ריזורט" זה בהחלט לא היה! אבל חוויה.
נראה לי שכל מי שמגיע לשם עובר פחות או יותר אותו מסלול: שייט, עצירה באי מסוים למערת נטיפים מדהימה. אחת הגדולות והיפות שראינו אי פעם.
אח"כ עצירה על חוף, מי שרוצה משתכשח במים, מי שרוצה מטפס על הר לראות נוף.
המשך שייט , עגינה בלילה.
למחרת שטים לעצירה נוספת לראות חוות פנינים, איך מגדלים פנינים.
סיבוב של שייט בקאיקים של שעה וחצי.
ואז מתפצלים ע"פ התוכניות האישיות, אנחנו כאמור המשכנו לאי הקופים ( וכן, בחלק אחד שלו יש הרבה קופים )
למחרת אוספים אותנו מהאי, ממשיכים לאי גדול יותר- קאט בה, שסמוך אליו יש ממש כפר עצום של אנשים שחיים על המים, על רפסודות.
וזהו, שטים חזרה להאלונג, וחזרה להאנוי.
אז מלבד החום והלחות שכבר הזכרתי, קצת ( לא קצת אפילו) הפריע לי שהם ממש לא שומרים על הנכס המדהים הזה שלהם. המים לא נקיים, כמויות הזבל שצפות שם הם נוראיות. כואב הלב. פשוט חבל כי זה באמת מקום מדהים.
גב' עם סירת "קיוסק" שעוברת בין הספינות
מטושטש, אבל שווה לראות את הבחור על הערסל :)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה