ויאטנם ( החלק על האוכל , או מה בדיוק אוכלת צליאקית צמחונית עם עוד בעיות בויאטנם )

ליתר דיוק הייתי צריכה לכתוב, מה "לא" אוכלת צליאקית צמחונית בויאטנם. 

שורה תחתונה- לא קל בכלל!

נתחיל עם צמחונים.

הבעיה המרכזית היתה שחלק גדול מהאוכל הצמחוני הוא על בסיס " מרק" שמבושל עם בשר או עוף.

אני צמחונית כי אני לא אוהבת בשר, וזה אומר שאם אני מקבלת מרק שבושל עם עוף או בשר, זה פשוט לא טעים לי ( בלשון המעטה )

או, כמו שעשו במקום או שניים- הוציאו ירקות מתבשיל עם בשר והגישו "הנה ירקות" (WTF )

צליאק.

אז באמת אין להם הרבה מוצרים עם קמח חיטה, ולמרות שהיה לי בטלפון הסבר מפורט בויאטנמית, הבעות הפנים של מי שקרא, די הסגירו שלא ממש הבינו על מה ולמה.

ככה שהיה צריך להזהר מ א ד. כי למשל הגישו לי גרגירי תירס מצופים במלח וקמח, שהתפיחו כמו לפופקורן אבל חצי דרך. 

עוד בעיה די קשה, אני רגישה לסויה, מה שאומר שביקשתי תמיד שלא ישימו לי רוטב על האוכל, או יבשלו איתו, אבל זה לא עצר אותם מלהגיש לי טופו בהרבה ארוחות.

אז מה אכלתי ? 

לא הרבה.

ספרינג רול צמחוני ( טעים, אבל אחרי 3-4 פעמים כבר לא יכולתי לראות )

פירות ( אננס, אגסים מוזרים, אבטיח, בננות ופה ושם איזה גויאבה , גם מוזרה )

עגבניה פה ושם ( צריך להזהר כי כמו בדרום אמריקה, השקיה כנראה מתבצעת עם מי ביוב )

פעמיים אורז מטוגן עם " ירקות" . ירקות אצלם ( למרות שפע שרואים בשווקים ) זה כמה עלים ירוקים ואולי כמה שבבים של גזר. מבאס.

פה ושם חביתה.

לסכם- לא אכלתי הרבה.

האחרים אכלו, נהנו, חטפו קצת פה ושם עניני בטן, אבל לרוב נהנו מאד.

האנוי- מכינים אוכל על המדרכות, יושבים לאכול שם על שרפרפים, גם האופנועים על המדרכה, וגם תרנגולת

מטבח על "ספינה" בהאלונג ביי

מטבח בספינה.