עוגות חתונה

לנו לא היתה עוגת חתונה... למי היה אז ? כן היו לנו קינוחים מדהימים, כל מיני דברים קטנים כאלו עם הרבה שוקולד, אגוזים ודברים טובים.
גם היום לא לכולם יש עוגת חתונה.
לא הכנתי המון, אבל יש בינהן כמה שמאד מאד נהנתי להכין. אני אוהבת את הלבן, הנקי, את הגובה ( לא את המשקל... במיוחד שאני צריכה לסחוב ) למרות שהכנת עוגת חתונה משום מה מתלווה תמיד בקצת לחץ, יותר מעוגת יום הולדת או עוגת בר\בת מצוה. וזו לא רק אני מרגישה כך. עצם האירוע כנראה, חגיגי כל כך, הכל מוקפד.

אחת מעוגות החתונה הראשונות הכנתי לזוג שהתחתן בבית ההורים של  הכלה בסביון. יצא לי "להכיר" את הכלה בכמה עוגות קודמות שהכנתי עבורה ומאד שמחתי שהזמינה.
ביום החתונה, הקפצתי את העוגה אליהם הביתה. כמובן שחניה בדיוק ליד הבית לא מצאתי, וכך מצאתי את עצמי סוחבת את ה7-8 קילו האילו כברת דרך בחום של הקיץ...
כשהגעתי לבית, שררה שם אנדרלמוסיה עצומה ! הקיטרינג חנו מחוץ לחניה והתמקמו בחניה עצמה, בבית עצמו סידרו שולחנות, פרחים , תאורה ועוד. אביה של  הכלה שכב מתחת לברז במטבח, וניסה לתקן צינור שהתפוצץ.
אף אחד לא ידע להגיד לי איפה להניח את העוגה.... לכי לשם תשאלי את ההוא, תחזרי לכאן, אולי משהו שם יעזור לך... בסופו של דבר האמא של הכלה לקחה אותי לקומה שנייה שם הנחתי את העוגה, עד שימצאו לה מקום כשהכל ירגע.
לא יכולתי לישר את הידיים שהיו כפפות  ב 90 מעלות (מחזיקות את הבסיס של העוגה ממתחת) !
לקח לי עוד כמה ימים עד שהתכוצות השרירים בידיים עברה.

למרות הקשיים- היא אחת מהאהובות עלי :)

עוגה נוספת שהכנתי לאחיין שלי ואשתו המקסימה, היתה בעצם לאירוע שערכו אחרי החתונה- לחברים

אני אוהבת איך שמבלי לתכנן הרבה, העוגה "קולעת" למקום ולאווירה.

מיותר לציין שאחרי 7 שעות של כידרור ראיתי רק כדורים מול העיניים...

גם העוגה הזו היתה כבדה בטירוף, אבל לשמחתי מצאתי בחור חסון שסחב אותה לשם!

חתונה נוספת אחרי ממש מעט זמן ( 3 חתונות של אחיינים בשנה! ) היתה לאחיינית המדהימה שלי .

מטעמי כשרות את העוגה לא אכלו באירוע, אבל 3 אחיינים קיבלו כל אחד קומה לקחת הביתה ( סידור טוב לא ?! )