שבנו מ 17 ימים בסין.
איך היה ?
מאתגר, מענין, מעייף, שונה מאד, יפה.
כשאני אתאושש מהעייפות, והצלמים המשפחתיים יסיימו להוריד ולערוך תמונות, אעלה מבחר+ חוויות שונות מהמקומות השונים שהיינו בהן, כולל סריקה על מנהגים, חוויות אישיות ועוד....
בנתיים ככה בקצרה מה יש לי לספר:
סין ע-צ-ו-מ-ה !
הכל שם בגדול - תנופת בניה בכמות וגודל שקשה לעכל, כמויות מגדלי מגורים בגודל עצום שאחד או שניים מהםהיו מאכלסות בשמחה את כל אותם מוחאים באוהלים...
קניונים ( לא כאלו של קניות ) בגודל עצום,
צוקים עצומים, נהרות רחבים וארוכים.
כמויות אנשים בכל מקום. לחצות כביש ב"עיר" זו גם חוויה. גם מבחינת כמות האנשים שעומדת יחד על המדרכה בכל צד ומחכה לחצות ( המונים ) וגם כי זה משימת התאבדות לא קטנה לנסות לחצות כביש, גם ברמזור ירוק להולכי רגל...
בניגוד לארצות אחרות שיש כפרים קטנטנים של כמה בתים, אפילו הכפרים הכי קטנטנים- לא ממש קטנים בסין
הסינים לא הכי אדיבים בעולם..יש להם גם אי אילו מינהגים לא הכי סימפטיים, כמו למשל לצפור כל הזמן בזמן נהיגה ( לא תמיד עם סיבה ברורה ) או לחככך בגרון ולירוק בכל מקום...הם יורקים המון, בכל מקום ( פה יש לדמיין אותי עושה פרצוף המום )
בניגוד למה שקראתי שיהיה מ-א-ד קשה עם תזונה ללא גלוטן, היה סביר. אמנם ירדתי אי אילו קילוגרמים, אבל בהחלט אכלתי ( מיד פעם... )
הסינים לא אוהבים מתוק , אין להם שום מוצרי חלב.
בדפי ההנחיה שקיבלנו מהסוכנות שאירגנה עבורינו את הטיול היה כתוב " לא מומלץ להיות חולים בסין". ובכן- ממקור ראשון- אכן לא מומלץ! ובקרוב סיפור על הביקור של נעה ושלי בחדר המיון הסיני בצ'מגדו, 'חור' עם 10 מליון תושבים.
אז בצורה יותר מאורגנת, ללא עייפות, תשישות ואחרי כל הכביסות, אני כאן.
איך היה ?
מאתגר, מענין, מעייף, שונה מאד, יפה.
כשאני אתאושש מהעייפות, והצלמים המשפחתיים יסיימו להוריד ולערוך תמונות, אעלה מבחר+ חוויות שונות מהמקומות השונים שהיינו בהן, כולל סריקה על מנהגים, חוויות אישיות ועוד....
בנתיים ככה בקצרה מה יש לי לספר:
סין ע-צ-ו-מ-ה !
הכל שם בגדול - תנופת בניה בכמות וגודל שקשה לעכל, כמויות מגדלי מגורים בגודל עצום שאחד או שניים מהםהיו מאכלסות בשמחה את כל אותם מוחאים באוהלים...
קניונים ( לא כאלו של קניות ) בגודל עצום,
צוקים עצומים, נהרות רחבים וארוכים.
כמויות אנשים בכל מקום. לחצות כביש ב"עיר" זו גם חוויה. גם מבחינת כמות האנשים שעומדת יחד על המדרכה בכל צד ומחכה לחצות ( המונים ) וגם כי זה משימת התאבדות לא קטנה לנסות לחצות כביש, גם ברמזור ירוק להולכי רגל...
בניגוד לארצות אחרות שיש כפרים קטנטנים של כמה בתים, אפילו הכפרים הכי קטנטנים- לא ממש קטנים בסין
הסינים לא הכי אדיבים בעולם..יש להם גם אי אילו מינהגים לא הכי סימפטיים, כמו למשל לצפור כל הזמן בזמן נהיגה ( לא תמיד עם סיבה ברורה ) או לחככך בגרון ולירוק בכל מקום...הם יורקים המון, בכל מקום ( פה יש לדמיין אותי עושה פרצוף המום )
בניגוד למה שקראתי שיהיה מ-א-ד קשה עם תזונה ללא גלוטן, היה סביר. אמנם ירדתי אי אילו קילוגרמים, אבל בהחלט אכלתי ( מיד פעם... )
הסינים לא אוהבים מתוק , אין להם שום מוצרי חלב.
בדפי ההנחיה שקיבלנו מהסוכנות שאירגנה עבורינו את הטיול היה כתוב " לא מומלץ להיות חולים בסין". ובכן- ממקור ראשון- אכן לא מומלץ! ובקרוב סיפור על הביקור של נעה ושלי בחדר המיון הסיני בצ'מגדו, 'חור' עם 10 מליון תושבים.
אז בצורה יותר מאורגנת, ללא עייפות, תשישות ואחרי כל הכביסות, אני כאן.
ברוכה השבה והשבים, מדי פעם אני נכנסת להתעדכן בבלוג שלך
השבמחקעוד מעט אקרא את יתר הרשומות
שבת שלום