יום שלישי, 7 בפברואר 2012

חבר מביא חבר....

ידוע שמחלה אוטאימונית אחת, לפעמים מביאה איתה ( חבר ) .. מחלה אוטואימונית נוספת.
אז אתמול, אחרי חודש של חיים די בקרשים, ושתי בדיקות שצלחתי בגבורה  ( כאילו היתה לי ברירה  חחח )
התבשרתי עם הידיעה שמלבד הצליאק ( מחלת מעיים מ-א-ד ידידותית ) יש לי גם קוליטיס ( עוד לא יודעת כמה ידידותית היא... אני אשתדל להתיידד איתה כי אני בחורה ידידותית )
אז כמו שאומרים.. שוין... זה מה יש! ועם זה נלמד להסתדר.

מקצת קריאה, יתכנו שינויים בתפריט, אולי בכלל לא יהיה תפריט או במילים אחרות, הוא יהיה יחסית דל..
אבל גם עם זה בטוחה שאסתדר.
עושה רושם ששוקולד לא יהיה שם...
והיי.... קראתי שחולי קוליטיס משירים 10-20% ממשקל גופם, בשלב זה אצלי  יתרון :)

עוד דבר שקראתי, שמומלץ מאד חיים רגועים ללא לחצים מיותרים.... משהו אמר חוה בורמונט ?? או אי שם באוסטרליה ? בנתיים אני נשארת כאן כנראה.


הנה תמונה מרגיעה מלפני שנה :)





2 תגובות:

  1. הי נטע,
    נכנסתי לבלוג, בשיטוטי אחרי מתכון מאפינס וקראתי את הפוסט הזה.
    בעסה, אבל כמו עם הצליאק, שאלה יהיה הצרות היחידות שלנו.
    פגשנו כאן משפחה חדשה, שלבת הבכורה יש קוליטיס. היא באמת מוגבלת מאוד בתזונה שלה, אבל מסתדרת מצויין.
    הם סיפרו לנו איזה מקרה שקשור במלח גס/גבישי, שגרם לבת להרגיש רע. אנחנו מתארחים אצלם מחר ואני אשאל שוב מה היה שם בדיוק (במלח) הספציפי. שתוכלי להזהר ממוקשים דומים...
    תרגישי טוב
    גליה

    השבמחק
  2. הי גליה
    תודה! האמת, אני מרגישה הרבה יותר טוב. מקריאה רבה הבנתי שבניגוד לצליאק בו הדיאטה ברורה ומוחלטת, בקוליטיס זה מאד אינדיווידואלי, כל אחד צריך לעבור הליך ולראות מה עושה טוב או לא טוב.... אין חוקים.
    אז לאט לאט ... בטוחה שיהיה טוב.
    שבת שלום :)

    השבמחק