יום שבת, 15 באוגוסט 2015

הגעתי ליעד !

לפני שנתיים, החלטתי שדי, לא אתן למחלות שלי להגדיר אותי, לעייפות להכניע, לקחתי את עצמי בידיים, וחזרתי לפעילות גופנית, לשמירה על מה שנכנס לפה, גם אם יש תקופות עם התקף ( קוליטיס ) באמצע... לא מוותרת!

אז מה היה ?( דגש על " היה " ! )
עודף של כמעט 25 קילו .... ( יותר מרבע ממני... נשמע איום ונורא )
הרוב ירד בשנה הראשונה, את ה 4-5 האחרונים לקח עוד כשנה לרדת.
עכשיו, אחרי כמעט 25 פחות, מיותר לציין שאני מרוצה ביותר :)

בחודש האחרון היו עוד שינויים שהביאו אותי לעוד כמה תובנות שאני מקוה מאד שישארו איתי.
כמו למשל לאכול לאט... ללעוס כמו שצריך ולא בחיפזון.
לעוגיה או שוקולד יש בדיוק אותו טעם בביס הרביעי, כמו הראשון. וכמה שזה טעים מ א ד , ללמוד להתענג על הראשון והשני , ולא על הביס ה 15...
מצאתי את עצמי לא פעם אוכלת משהו טעים ( בד"כ משמין ) בהסיח הדעת, רק לגלות אחרי כמה דקות שאה... לאן נעלמה לה שורה של שוקולד ? כ"כ מהר.. ואז לקחת עוד אחת כי רבאק, רוצה להנות . 
אז כשחושבים, ועם קצת תירגול ותשומת לב, מצליחים ( לרוב ) לזכור, ולהנות מאותם ביסים ראשונים וזהו....

אני לפעמים קוראת כתבות על כל מיני אנשים שירדו באמצעות דיאטה זו או אחרת...
הכי משעשע אותי כתבות על כאלו שירדו בדיאטה ללא גלוטן וסוכר.
מכירה גם כמה אנשים שעשו את הדיאטה הזו ( בלי קשר לצליאק ) אלא מבחירה אישית.
ברור שירדו- בשבועות הראשונים לא אוכלים כלום מלבד כמה עלי חסה !
בריא זה כנראה לא!

הכי מצחיק אותי שאנשים חושבים שיורדים ללא גלוטן.
אני ( ולא רק אני ) הצלחתי לעלות יופי בלי גלוטן.  למעשה, חלק גדול מחולי הצליאק עולים יופי במשקל ברגע שמתחילים דיאטה ללא גלוטן. 
ואני לא מאילו שאוכלים את כל התחליפים הקנויים ללא גלוטן. ככה שלהאשים את הגלוטן זה די אדיוטי.

אז איך...

אני לא אוכלת גלוטן או בשר.
גלוטן כי יש לי צליאק
בשר, כי אני פשוט לא אוהבת. מאז ומעולם לא אהבתי.
מה אני כן אוכלת :
ירקות, פירות ( לא המון, בגלל הקוליטיס יש לי בעיה גם עם זה ) קצת מוצרי חלב, אורז, קטניות.
ולא מוותרת על עוגות, שוקולד, או גלידה, רק במידה.

הכל ענין של איזון, ובעיקר- משמעת עצמית! 
והכל הכל בראש כמובן !!

כל יום צועדת 5 ק"מ, שוחה ק"מ+

לפני כמה ימים פגשתי משהיא שמכירה את אחותי. יצא לי להפגש איתה לפני שנה.
היא שאלה אותי אם אנחנו 3 אחיות. אמרתי שלא, רק אחותי ואני. ואז היא אמרה שמוזר, היתה בטוחה שזוכרת עוד אחת אחרת...אמרתי שזו הייתי אני... אמרה לא, ההיא היתה מלאה. אמרתי כן, זו הייתי אני :)


 אז לכבוד שנתיים, והגעה ליעד שסימנתי לעצמי.


וכמובן תמונה ( שונאת להצטלם )  וכן, אין לנו מראה נורמאלית בבית ( איה מקטרת על זה שנים ) 
לא ברור מה הבעיה.. רואים חלק עליון, מדמיינים חלק תחתון, מחברים בראש את שתי התמונות הויזואליות., ובלית ברירה-מטפסים על האסלה  מול המראה...






2 comments:

  1. בהצלחה גדולה. כל הכבוד על ההתמדה ועל המשמעת העצמית, אני מנסה לעשות דיאטה של בריאות ולא מצליחה להחזיק מעמד וזה מתסכל. אני לא רוצה להגיע למצב שיש לי חרב מעל הראש כדי שאצליח להתמיד. שבוע טוב והרבה בריאות

    השבמחק
  2. תודה אפרת
    אני מניחה שמגיע שלב שפשוט יותר קל לקבל החלטה...
    העיקר זה להמשיך, גם אם יש מעידות בדרך.
    בהצלחה !

    השבמחק