יום ראשון, 22 במאי 2016

קיש עם תחתית תפוחי אדמה

שבועות ממש בקרוב.
אני תמיד מחכה לראות את המבחר העצום של מוצרי החלב במקררים שמתקרב החג. 
תמיד מתחשק לי לקנות מ ה כ ל !!


איך שראיתי את המתכון הזה בבלוג של Alexandra cooks היה לי ברור שמדובר במתכון שיכנס לרפרטואר הקבוע כאן בבית.
הוא קצת מזכיר את הקיש שאני מכינה הרבה, אבל בגלל התחתית שבאופן טבעי ללא גלוטן,  נפתרת בעיה ( להכין קיש אחד שלם ללא גלוטן? להכין אחד רגיל ואחד קטן ללא גלוטן ? בכל זאת הקמח ללא גלוטן יותר יקר.... ) ככה שעם התחתית הזו אין התלבטות.
תפוחי האדמה משתלבים נפלא , והבסיס של התוכן טיפה יותר עדין משימוש בגבינת עיזים, ואפשר כמובן לשחק עם הטעמים של עשבי התיבול. 

עשיתי קצת שינויים מהמתכון המקורי.


קיש עם תחתית תפוחי אדמה

תבנית בסביבות 23-24 ס"מ תתאים

בערך חצי קילו תפוחי אדמה
שמן זית
מלח, פלפל
4 ביצים גדולות
כף קמח ללא גלוטן ( או רגיל )
300 גר קרם פרש ( השתמשתי בשל יעקבס)
כוס שמנת מתוקה ( 250 מ"ל )
תערובת עשבי תיבול( ע"פ הטעם ) קצוצים. השתמשתי בעירית, פטרוזיליה וטיפה בזיליקום

לחמם תנור ל 180
לחתוך את תפוחי האדמה דק דק לפרוסות ( מומלץ להשתמש בזהירות במנדולינה )
לשים בקערה גדולה עם קצת שמן זית, מלח, פלפל, לערבב ככה שהפרוסות יצופו  ( מהמילה ציפוי ) לגמרי בשמן
לסדר בצורה חופפת בתבנית חסינת אש, כולל שוליים גבוהים
לאפות בתנור החם כ 20 דקות

לטרוף ביצים עם כף קמח, להוסיף את השמנת , הקרם פרש, לתבל במלח ופלפל.
להוסיף את עשבי התיבול, לערבב.

להנמיך טמפרטורה של התנור ל 160
לשפוך בלילה על תפוחי האדמה ולהחזיר לתנור ל 30-40 דקות עד שהקיש מוזהב ודי יציב.

לאכול חמים או בטמפרטורת החדר ( איך שאוהבים )










יום חמישי, 19 במאי 2016

עוגיות שוקולד צ'יפס עם אגוזי לוז

הרשומה על המטבח החדש עשתה שיא של כניסות  לרשומה כלשהיא ביום אחד...
נעה אמרה שכנראה אנשים יותר מתעניינים במטבח מאשר באוכל :)
אני אמרתי שהרי מהמטבח יוצא האוכל, מוזר.

בכל מקרה מטבח חדש זה כיף ( כמו הרבה דברים חדשים אחרים )
מטבח נוח זה בכלל כיף..

מזמן לא שילבתי משהו בעוגיות השוקולד צ'יפס :)  
אז הנה- עם אגוזי לוז.


מתכון מבלוג בשם life tastes like food


עוגיות שוקולד צ'יפס עם אגוזי לוז



113 גר חמאה רכה
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
ביצה
כפית וניל
כוס ורבע קמח
חצי כפית מלח
כוס  שוקולד מריר קצוץ
כוס אגוזי לוז קלופים קלויים וקצוצים גס

להקציף יחד חמאה וסוכר
להוסיף וניל וביצה
להוסיף קמח,  ומלח
להוסיף שוקולד ואגוזים

לקרר חצי שעה במקרר ( אפשר יותר , אם זה קצת קשה שמוציאים מהמקרר, לתת לזה לנוח על השיש רבע שעה )
לחמם תנור ל 170
להוריד עם כפית  ( או כף גלדיה, אם לא שברתם כבר כף שניה כמוני, כי לא היתה סבלנות לחכות את הרבע שעה הנ"ל )...) כדורים על תבנית עם נייר אפיה
לאפות עד שמשחימים ויציבים
לקרר

כ 45-50 עוגיות בינוניות













יום שישי, 13 במאי 2016

עוגת מרנג מוס שני שוקולדים

אז זה מה שהיה אתמול....
עוגת מוס משולבת
שנטרפה תוך פחות מ 5 דקות
וקצת כעסים מהילדים הפרטיים שלא זכו ( כי הבאתי למפגש יום עצמאות שנתי , והן לא באו )
גם אני לא ממש אכלתי, טעמתי פה ושם פירור שנפל כשחתכתי.
המסקנה המתבקשת- להכין יותר !

עוגת מרנג מוס שני שוקולדים

תבנית קפיץ או רינג בקוטר 24

למרנג:
4 חלבונים
כוס ורבע סוכר
כף סוכר וניל
רבע כוס קקאו

למוסים: 4 שמנת מתוקה
200 גר שוקולד לבן
200 גר שוקולד מריר

לגנאש:
1 שמנת מתוקה
200 גר שוקולד מריר

לחמם תנור על טורבו ל 110

להקציף חלבונים עם סוכר לקצף יציב, מבריק ונוקשה

להעביר לקערה כשליש מהכמות ולהוסיף לה כף סוכר וניל, לערבב בעדינות תוך קיפול

להוסיף לחלק השני קקאו, ולקפל בזהירות פנימה.

לשטח את החלק עם הקקאו על גבי נייר אפיה לעיגול בגובה אחיד, קוטר 24-26. או בתוך רינג ( עם נייר אפיה למטה ובדפנות ), באותו קוטר

את המרנג הלבן מזלפים לעיגולים קטנים על גבי תבנית עם נייר אפיה
 אופים 2-3 שעות עד שהמרנגים יבשים לגמרי ( סביר להניח שאת העיגולים הקטנים יהיה אפשר להוציא אחרי שעה+ )

מחממים שמנת מתוקה אחת בסיר קטן, מביאים לסף רתיחה, ושופכים לתוך קערה עם השוקולד הלבן. מערבבים עד שהשוקולד נמס

מחממים שמנת מתוקה שניה, כנ"ל, שופכים על השוקולד המריר, מערבבים עד שנמס.

מקררים את השוקולדים במקרר לפחות 6 שעות, או ללילה.

מוציאים מהמקרר שעתיים לפני שרוצים להקציף.
בקערת המיקסר מערבבים את השוקולד הלבן עם שמנת מתוקה, מקציפים עד שמתקבל מוס קליל ויציב.
כנ"ל עם השוקולד מריר והשמנת האחרונה.

מכינים גנאש -מחממים שמנת מתוקה לסף רתיחה. שופכים על השוקולד ומערבבים בזהירות עד שנמס לגמרי. מקררים על השיש.

מרכיבים את העוגה:
מניחים את דיסקית המרנג/שוקולד על צלחת גדולה, מורחים את המוס הכהה ( אם עובדים עם רינג, משאירים ברינג וממלאים בשכבת השוקולד.
מכניסים למקפיא לשעה לפחות.
מכסים בשכבה של השוקולד לבן, מחזירים למקפיא לעוד שעה לפחות.
שופכים מעל את הגנאש, מיישרים.
מקשטים בעיגולי מרנג., ומקפיאים כשארוז טוב בניילון נצמד.
כשעה לפני ההגשה מוציאים מהמקפיא.
























יום שלישי, 10 במאי 2016

זכרון


חולצה לבנה מכופתרת




בארונות הילדים ישנה חולצה מכופתרת מכיתה ד'.
שלוש פעמים בשנה לובשים חולצה לבנה עם מכנסי חקי, " חקי חגיגי" קוראים לזה בצופים.
רוב ימות השנה החולצה ממתינה בארון, או עוברת הלאה לבני דודים או חברים קטנים, ובמקומה קונים אחת חדשה.
פעמיים בשנה היא נלבשת. מגוהצת, צחורה ( במקרה הטוב שלא הוכתמה )  לכמה שעות.
יום הזכרון לשואה ולגבורה, יום הזכרון לחללי צה"ל, ויום הזכרון ליצחק רבין.
אני אוהבת את הלבן, החגיגי הזה.
רק כמה חבל שהוא מתחבר אצלי עם עצב.
שנה שעברה שאיל היה בקראוון של הצופים, לבש כל שישי חולצה לבנה , וכל שבוע גיהצתי את החולצה, ואפילו שהפעם הלבן  החגיגי הזה התחבר אצלי למשהו טוב, זה לא מחק או שינה את המחשבות שהתרוצצו אצלי השבוע שגיהצתי שוב את החולצה.

אני לא זוכרת הרבה מימי הזכרון לפני גיל 16-17. סבתא ואמא מתרוצצות כל היום באזכרות רבות. שקט מוזר בבית, במיוחד בסיום יום הזכרון. 
אני מכיתה ג' או ד' משתתפת באירועי יום הזכרון של הישוב כחלק מתזמורת הנוער. 
אח"כ הפוגה של כמה שנים בה שהינו בשליחות בחו"ל, ואז כשחזרנו,  הצטרפתי לאמא וסבתא ליום האזכרות.
בבית לא דיברו הרבה ולא סיפרו יותר מדי סיפורים על האחים של אמא.
דוד אחיה הבכור של אמא, נהרג בתחילת 1948,  אחיו הצעיר, נפטר כשנה ומשהו אחריו בתאונת " משמר אזרחי" בכפר.
אני לא יכולה להתחיל לדמיין איך היו חיי המשפחה אחרי האסון.
אני זוכרת בעיקר את השקט.
סבא שקט, מעשן . סבתא עסוקה.
וזהו. המשיכו את החיים בשקט. ללא הנצחות או העלאת זכרונות, כלום. שקט ודממה.

אחותי הנציחה את השמות בבניה, אהוד ודוד.

כשסבתא כבר לא יכלה להצטרף, אמא ואנחנו המשכנו, כל יום זכרון, מטקס לטקס, לאזכרה...
וכשאמא כבר לא יכלה, אנחנו המשכנו, עם הילדים שהצטרפו כל אחד לקראת סוף בית הספר היסודי.
סה"כ 5 טקסים ואזכרות..
כולנו עם חולצות לבנות.


היום, כמו כל שנה, שוב עם חולצות לבנות, ממשיכים.


דוד ברנדווין
 אהוד ברנדווין










יום ראשון, 8 במאי 2016

מטבח חדש

כשעברנו לבית הזה לפני 19 שנים, התחברתי מיד לכל.
יותר מזה,  לא הרגשתי שאני נכנסת לבית חדש, הכל היה מוכר והרגיש כמו הבית שלנו מיד.
אני חושבת שזה היה משום שהייתי מחוברת וצמודה לתוכניות כל כך הרבה זמן , משלב התוכנית לבית, תיכנון מטבח, אמבטיות, ריהוט, וכל הפרטים האחרים, תוך כדי ליווי תהליך הבניה, שכשהגיע היום לעבור, הכל היה ממש ברור ומוכר.

הפעם, בין שלב התכנון (שלי) למטבח, לביצוע*, עבר חודש וקצת, עם גיחה לחו"ל באמצע שהוציאה אותי לגמרי מהמסלול,  ולמרות  שידעתי מה אני רוצה , וההחלטות היו קלות ומהירות, משום מה שהגיע שלב הביצוע, והתחלתי לראות את התוצאה, לא התחברתי.
הצבע של הארונות לא היה בדיוק מה שרציתי... הידיות ממש לא התאימו. היתה לי תחושה שאין התלהבות יתרה מחלק גדול מבני הבית.. מה גם שגיליתי פה ושם טעויות תיכנון. לא קריטיות, אבל מעצבן שלא חשבתי על זה.. ( ככה זה שלא עוסקים בעיצוב פול טיימ..)

אז עכשיו, שידיות הוחלפו, וכל הפרטים הקטנים כמעט הושלמו, גם אני משלימה :)

המטבח נוח  מ-א-ד ! וזה חלק די חשוב ( יש יגידו הכי חשוב ) 
יש המון מקום איחסון
יש משטחי עבודה גדולים.
התנור הגדול זה כיף אדיר !
הדלפק ( שעליו התלבטתי והתיעצתי לגבי הגובה )  כגובה שאר המשטחים במטבח- נוח, ונוצרה פינה מקסימה ונוחה, עם מגרות ומדף ספרים מעל. ובכלל, מרגיש לי יותר חלק מהמטבח ממה שהיה קודם.


צבע הארונות- אפור עם קצת תכלת ( נגרות * אבנר כליפי )
שיש  ( אבן קייסר ) בצבע אפור בטון
ידיות ( סופיות ) איקאה

טה דה !!

ממש קשה לצלם את המטבח. האור משלושת החלונות מפריע, ואם סוגרים את התריסים, אז חשוך... בקיצור, לצלמת ברמה שלי- בעייתי ביותר :)
ניסיתי בכל שעות היממה, זה הכי טוב.




ממעוף הציפור :)




אחד הדברים שאני הכי אוהבת- הארון התלוי. ארון בסגנון של פעם, עם דלתות הזזה דקות.





במקום ידית- חור עגול  ( עם כלי שמציץ דרכו )




במטבח הקודם המיקרו היה בנישה בתוך ארון, הפעם רציתי שיעמוד בחוץ. בעתיד שזה יעשה את שלו, אקנה אחד עם חזית פחות שחורה  ויותר נירוסטה- שיתאים יותר למטבח.


הדלפק בגובה השיש, עם כסאות " חצי בר "  בצבע אדום, להכניס קצת צבע .
תוספת ארונות בצד שמאל עם קופסה תלויה לספרים, יצרה פינה כייפית ונוחה.
הישיבה הגבוהה מאפשרת צפייה יותר טובה החוצה אל הפטיו והגינה.


על הקיר בצד, מדבקת לוח גיר. מהזוית שבה אני יושבת, יהיה קשה לשכוח דברים. במיוחד שהם כתובים בגדול :) 


את הברז העברנו מהמבטח הישן. הוא רק בן 6...
הכיור די גדול, בפנים סלסלה ליבוש כילים. ולא, זה לא רק לצורך צילומים... אני לא אוהבת מתקני ייבוש למינהם, מעולם לא היה לי בשום מטבח, אחרי בישולים, כשיש הרבה כילים, הם מונחים על מגבת, מייבשים, ומחזירים למקום ( יותר נכון, מייבשת ומחזירה למקום )

בשלב זה מתלבטת לגבי מדף עץ לתבלינים בין התנור לקיר . כנראה שיקרה :)







התנור!! פשוט תענוג הגודל.
אחרי הרבה התלבטויות ( שנמשכות כ 19 שנים ) החלטתי סופית שקולט אדים זה כנראה לא משהו שבאמת עוזר ( לא כזה עם מסננים, שזה מה שאפשר כאן ) וויתרתי.

הדלתות של הארון הגדול שעל יד המקרר ( אגב, גם המקרר די חדש ) נצבעו בצבע של ארונות המטבח.



בעבר היתה חסרה לי תאורה בשעות הערב מעל משטח העבודה, ולכן הוספו שתי מנורות תלייה פשוטות.

חוט שחור שממנו שית מנורה, ללא אהיל , עם נורת לד מדליקה.
המנורות - מחסני תאורה.







חיפוי הקרמיקה זה בעצם לוח גרנטי פורצלן עם חלוקה לריבועים של 5 ס"מ



*נגרות בביצוע של אבנר כליפי- נגריית דובדבן מכפר הס- רק מילים טובות!!!
תריסים ונציאנים מעץ-צלון. ( וילונות מנצ'סטר )

יום ראשון, 1 במאי 2016

מרק ירקות

אז מה אם היו בחוץ 38 מעלות ?
פתאום התחשק מרק .
פה אוהבים מרק, גם בחום ( בלי מזגן )

מרק ירקות

חתיכת דלעת
תפוח אדמה
3 גזרים
4 קישואים
פטרוזיליה
בצל
שום
בטטה
מלח, פלפל, כורכום

לקצוץ בצל
לקצוץ שום דק דק
לחתוך ירקות לחתיכות קטנות איך שאוהבים ( פרוסות, קוביות... לא ממש משנה )
לטגן בצל ושום ב 2-3 כפות שמן, אחרי כמה דקות להוסיף את שאר הירקות ( בלי פטרוזיליה )
לערבב מדי פעם, בערך 5-7 דקות.
להוסיף פטרוזיליה ומים שיכסו הכל, לתבל.
לכסות את הסיר. להביא לרתיחה ולהנמיך את  האש.
לבשל בסביבות חצי שעה עד שהירקות רכים.
לתקן תיבול אם יש צורך