סין- הקדמה....

שבנו מ 17 ימים בסין.

איך היה ?

מאתגר, מענין, מעייף, שונה מאד, יפה.

כשאני אתאושש מהעייפות, והצלמים המשפחתיים יסיימו להוריד ולערוך תמונות, אעלה מבחר+ חוויות שונות מהמקומות השונים שהיינו בהן, כולל סריקה על מנהגים, חוויות אישיות ועוד....

בנתיים ככה בקצרה מה יש לי לספר:

סין ע-צ-ו-מ-ה !
הכל שם  בגדול - תנופת בניה בכמות וגודל שקשה לעכל, כמויות מגדלי מגורים בגודל עצום שאחד או שניים מהםהיו  מאכלסות בשמחה את כל אותם מוחאים באוהלים...
קניונים ( לא כאלו של קניות ) בגודל עצום,
צוקים עצומים, נהרות רחבים וארוכים.

כמויות אנשים בכל מקום.  לחצות כביש ב"עיר" זו גם חוויה. גם מבחינת כמות האנשים שעומדת יחד על המדרכה בכל צד ומחכה לחצות ( המונים ) וגם כי זה משימת התאבדות לא קטנה לנסות לחצות כביש, גם ברמזור ירוק להולכי רגל...

בניגוד לארצות אחרות שיש כפרים קטנטנים של כמה בתים, אפילו הכפרים הכי קטנטנים- לא ממש קטנים בסין
הסינים לא הכי אדיבים בעולם..יש להם גם אי אילו מינהגים לא הכי סימפטיים, כמו למשל לצפור כל הזמן בזמן נהיגה ( לא תמיד עם סיבה ברורה ) או לחככך בגרון ולירוק בכל מקום...הם יורקים המון, בכל מקום ( פה יש לדמיין אותי עושה פרצוף המום )

בניגוד למה שקראתי שיהיה מ-א-ד קשה עם תזונה ללא גלוטן, היה סביר. אמנם ירדתי אי אילו קילוגרמים, אבל בהחלט אכלתי ( מיד פעם... )

הסינים לא אוהבים מתוק , אין להם שום מוצרי חלב.

בדפי ההנחיה שקיבלנו מהסוכנות שאירגנה עבורינו את הטיול היה כתוב " לא מומלץ להיות חולים בסין". ובכן- ממקור ראשון- אכן לא מומלץ! ובקרוב סיפור על הביקור של נעה ושלי בחדר המיון הסיני בצ'מגדו, 'חור' עם 10 מליון תושבים.

אז בצורה יותר מאורגנת, ללא עייפות, תשישות ואחרי כל הכביסות, אני כאן.

אורז עם עדשים ועוד דברים

מסוג המאכלים שאני מכינה, ושניה אחרי זה כבר לא זוכרת מה עשיתי...
הסיכוי שיצא בדיוק אותו דבר בפעם הבאה הוא לא משהו.
לכן אני ממהרת לכתוב לפני שאשכח.

הכל התחיל שאכלנו אצל גיסתי בחג, היא הכינה אורז עם עדשים שהיה מאד טעים, גם אמרה לי איך הכינה, אבל קצת שכחתי וגם משום מה הסופר שלנו עובר תקופת יובש רצינית ויש חוסרים כאילו אנחנו בתקופת הצנע...
נכנסתי אתמול בבוקר עם רשימה וכוונות טובות.
חלב- ( לא קשור לאורז, אבל מן הסתם מצרך נחוץ ) אין!!! 0 חלב! אין חלב של שום חברה! מדפים שלמים ריקים.
פטרוזליה- עוד מלפני החג לא מוצאת שם...
סלרי- גם אין...
ועוד כל מיני שאין לי מושג למה אין..

אז אלתרתי עם מה שהיה, ויצא טעים.

אורז עם עדשים ועוד קצת דברים

3 כפות שמן זית
2 בצלים קטנים קצוצים
2 שיני שום קצוצות
גזר גדול חתוך לקוביות קטנטנות
כוס וחצי אורז
חצי כוס עדשים שחורות
מלח, פלפל
2-3 כפות רסק עגבניות
4+ כוסות מים רותחים

לחמם שמן, להוסיף בצל, כשמתחיל להזהיב להוסיף שום ואחרי דקה את הגזר.
לערבב כמה דקות, ולהוסיף את העדשים והאורז.
לתבל, להוסיף את רסק העגבניות, ואת המים.
לכסות, להנמיך אש ולבשל 20-25 דקות עד שהכל די רך.לכבות אש 
 לא לפתוח מכסה, ולתת לזה לעוד עוד איזה 10-15 דקות.
אני אוהבת שהאורז והעדשים קצת 'אל דנטה'.. שיהיה לי במה לנגוס.. מי שאוהב יותר 'מושי' שיוסיף עוד קצת מים ועוד 5 דקות זמן בישול.

והודעה 'מנהלתית' :)
הבלוג יוצא לחופש של שבועיים בערך...נוסעת לחו"ל...
דיווחים, תמונות וחוויות כשאחזור :)

פאי תפוחים עם פירורים ללא גלוטן

שילוב של כמה מתכונים

בסיס לפאי של בן עמי, שכבר כתבתי כאן בעבר.

למעלה מלית תפוחים מבושלת קצת, מהספר של רות סירקיס הכחול.

פאי תפוחים עם פירורים ללא גלוטן

לחמם תנור ל 170-180

תבנית פאי 24-26

לבסיס ופירורים:

180 גר חמאה
60 גר סוכר
90 גר קמח שקדים
200 גר קמח תפ"א

מלית:
7-8 תפוחי עץ גדולים ירוקים חמוצים, קלופים וחתוכים לשמיניות

חצי כוס מים

שליש כוס סוכר
2 פלחי לימון

לציפוי:
30-40 גר חמאה
כף סוכר

להכנת הפירורים:

להכניס הכל יחד למעבד מזון, לערבב עד שנוצרים פירורים.

להדק את הרוב בתבנית ( להשאיר בערך כוס וחצי לציפוי למעלה )

למלית:
לשים את הכל יחד בסיר, לבשל רבע שעה עד התפוחים מתחילים להתרכך ( לא להתפורר)

לסנן את התפוחים, לסדר מעל לבצק בתחתית התבנית.
מעל  לפזר את שאר הפירורים
מעל כל לפזר תלוליות קטנות של חמאה, ולפזר כף סוכר על הכל.

לאפות עד שהפירורים למעלה מזהיבים.
הכי טעים חמים , ועם קצת גלית וניל :)

פאי סניקרס

לפני הרבה זמן הבטחתי  לבנות להכין פאי סניקרס
מצאתי כמה מתכונים ברשת ועשיתי שילוב בין כמה..

קצת עבודה בשלבים, אבל לא סיפור שלוקח יותר מדי זמן.
מסוג העוגות שצריך להשקיע טיפונת זמן וראש שקט.

** הספציפי הזה לא נטול גלוטן אבל ראו הערה למטה

פאי סניקרס

לבסיס:
חצי חבילה פטיבר
40 גר חמאה מומסת

לפאדג':
100 גר חמאה
113 גר שוקולד מריר
4 כפות קמח
רבע כוס סוכר
כף קקאו
חצי כפית אבקת אפיה
קורט מלח
ביצה
חלמון
וניל

4 חטיפי סניקרס גדולים ( לא fun size ולא הענקיים )

לעוגת גבינה:
חבילה פילדלפיה ( גבינת שמנת  מהסוג הרך-whipped  ) קופסא גדולה של 225 גר'
רבע כוס סוכר
ביצה
חלבון
וניל

לציפוי גנאש:
60 גר שוקולד מריר
חצי כוס שמנת מתוקה

הכנה

לחמם תנור ל 170

לרסק במעבד מזון את הפתיבר
להמס חמאה
לערבב יחד ולהדק בתחתית של תבנית פאי ( 22-24 )

לאפות 15 דקות, לקרר

פאדג':
להמס יחד חמאה ושוקולד
להקציף סוכר עם ביצה וחלמון, להוסיף וניל
להוסיף את החמאה עם השוקולד.
להוסיף את כל השאר.
לשפוך מעל לתחתית הביסקויט, ולאפות 15 דקות
לחתוך את חטיפי הסניקרס לפרוסות דקות ולסדר בצפיפות מעל לעוגה שיצאה מהתנור. לקרר קצת.

עוגת גבינה:
לערבב יחד במיקסר בעדינות את הגבינה עםהסוכר, להוסיף וניל
להוסיף ביצה וחלבון
לשפוך מעל לכל, ולאפות עד שהעוגה מתייצבת ורק מתחילה להזהיב. לקרר טוב.

גנאש:
לחמם שמנת מתוקה, כשמגיעה לרתיחה, להסיר מהאש, להוסיף שוקולד, לערבב עד שנמס.
לשפוך מעל לעוגה הקרה, לקרר במקרר.

**כמובן שאפשר לעשות הסבה די קלה לנטול גלוטן: פטיבר ללא גלוטן, ובמקום הקמח בפאדג', כל קמח תחליפי יעשה את העבודה, נניח קורנפלור....

מחאה חברתית

זה במודה עכשיו לא ?!
יש לי לא מעט מחאות חברתיות....
הנה אחת קטנה:

ככה אני הולכת עכשיו
מענין אם משהו ישים לב  :)

זה מה שקורה שכפכפים נקרעות בקצב לא שפוי....

שידוך בין זוג שלי ( צד משאל ) שנקרע אתמול

לזוג של נעה שנקרע לפני הרבה זמן...

איזה מזל שלכל אחת מאיתנו נקרע צד אחר :)

צליאק ולאכול בחוץ ( וכמה עוגות מקושטות )

מזמן לא קישקשתי על צליאק....
קראתי לא מזמן ראיון עם משהיא חולת צליאק שמתארת בפרורוט ( בבלוג אוכל ! ) מה קורה לה אם היא אוכלת בטעות גלוטן , ומשיכה לתאר את  הבעייתיות של הענין במיוחד מחוץ לבית.
אני בחורה עדינה, ככה שלא אכנס לפרטים שהיא נכנסה, אבל אני מאד מזדהה.

אז מה באמת עושים מחוץ לבית.
אני יכולה להגיד מה אני עושה, { ואני מאמינה אם אחד מילדיי היה החולה, הייתי מתנהגת אחרת}, בגלל שזו אני, זה משום מה פחות 'חשוב' ואני לעיתים קרובות לא עושה ענין וגם לא ממש אוכלת מחוץ לבית.

כשמוזמנים, אני לרוב מביאה איתי אוכל ( לכולם, אבל כזה שמתאים לי )
תלוי כמובן לאן מוזמנים ולאיזו ארוחה, או אם סתם לבילוי לפנות ערב או אחרי אורחת ערב....
בכל מקרה אם אני יודעת שאני ארצה לאכול, אני מביאה איתי.
במפגשים גדולים כשכל אחד מביא אוכל, אני שוב, אוכלת לרוב רק את מה שאני הבאתי.
בהתחלה הייתי שואלת כל אחד מה בדיוק מכילה המנה, הייתי משתדלת להיות בין הראשונים שלוקחים לעצמם אוכל ( שונאת! שונאת ! ) אבל הבעיה של העברת כפות מכלי אחד לשני הוא בעייתי...אחרי הסיבוב הראשון, סביר להניח שלא אוכל להתכבד יותר.
היו טעויות, היו נפילות וזיהומים משניים, והיום, אני פשוט מוותרת. אוכלת מה שאני מביאה,  אם יש ירקות חתוכים, או איזה מלפפון חמוץ...

הענין הוא שזה פשוט לא שווה את הסבל. את כאבי הבטן ואת כל מה שמגיע איתם אחרי 20-30 דקות...

במסעדות זו בעיה.
כשרואים בתוכניות טלויזיה שפים שמערימים סלט בצלחת עם הידיים למשל, אז בוא נגיד שזה לא הכי אסטתי, אבל ככה עושים. הבעיה עם זיהום משני, שאם השף לא רחץ ידיים, וברוטב של אותו סלט היה סויה, או קרוטונים, זה רע מאד לחולה צליאק.
דרושה הבנה הרבה הרבה מעבר ל"בלי גלוטן".
הבנה שידיים לא נקיות, מטלית שניקוי בה שולי צלחת עם משהו עם גלוטן, ואז עברו לצלחת עם האכול 'ללא גלוטן'- בדיוק אז מרחו הרבה גלוטן שאולי לא רואים, על אותה צלחת..

זו הסיבה שאני כמעט ולא אוכלת בחוץ ( יש עוד כמה... כמו למשל שבתור צמחונית וחולת צליאק, לא ממש נשאר לי מה לאכול בחוץ מלבד סלטים וריזוטו , שזה לא רע בכלל לאכול ריזוטו, אבל לא בכל מקום עושים)
אני נצמדת ל2-3 מסעדות שאני יוצאת מהן בשלום ( ונהנית ) ולא ממש מגוונת, כי עדיף ללכת על בטוח.

אפשר להתקשר למסעדה לפני, לברר, לראות אם יש שיתוף פעולה. בטח שלא להתקיל אותם עם בקשות מיוחדות בדקה ה 90 שמתיישבים.
חשוב גם להגיד תודה, לשלוח מייל , אם היתה הענות וטיפול מיוחד.

ומה עם חו"ל ? במיוחד שנוסעים עו עוד אנשים, משפחה, חברים.
אני לא אוהבת 'להשפיט' את כולם, ונוטה לאכול ( יותר נכון, לשתות ולהסתכל על כולם אוכלים ) איפה שנוח ולאחרים יש מה לאכול.
כן, לפעמים אני נשארת רעבה.
כן, לפעמים עולות דמעות...
כן, זה לא נעים.
כשיש סופר או מכולת אני קונה יוגורט, פשוט בלי תיכחומים ( שלא יהיה חלילה עם גלוטן ) פרי... זהו בערך.
יש מקומות יותר נוחים לטייל בהם, כמו אנגליה, ארה"ב, ספרד...אפילו באיסלנד היו קצת מוצרים בסופרים נידחים, אבל לא ממש מה לאכול במסעדות ( בכלל ארץ קשה לאכול, לא רק לצליאקים , גם צמחונים וגם ילדים קצת בעייתים יתקשו שם )
אבל חוזרים בשלום, ולא יורדים חלילה יותר מדי במשקל....

אז כמו שאני אומרת לצליאקים "מתחילים" - זה רק אוכל...
מסתדרים.
ובנימה אופטימית זו... מענין כמה קילוגרמים ארד בנסיעה הבאה הבאה עלינו לטובה ממש בקרוב :)


קצת עוגות מקושטות שלא העלתי...

סופלה שוקולד

השעה 18:45 בערך חצי שעה לפני שיושבים לאכול
ולא הכנתי קינוח..
בשבועות האחרונים הרגלתי את המשפחה לקינוחים
לא יפה להרוס רצף כזה יפה...

מהר מהר הכנתי סופלה שוקולד שנכנס לתנור החם בדיוק שהתישבנו לאכול, והיה מוכן בדיוק לסיום הארוחה.
מעצלות של לשטוף אח"כ את הקערה של המיקסר, החלטתי להקציף את החלבונים ביד....יותר טוב מללכת לחדר כושר!!!


סופלה שוקולד

לחמם תנור ל 160

2 ביצים
2 כפות סוכר
113 גר שוקולד מריר
חצי כוס שמנת מתוקה
2 כפות חמאה

לשמן כילים קטנים של סופלה\קרם ברולה, או כוסות קטנות של קפה עם חמאה. לפזר קצת סוכר בכל כלי ולנער ממנו את עודף הסוכר. ( אני מעבירה מכלי לכלי , ומוסיפה איפה שצריך... )
להמס יחד במיקרו את השוקולד והשמנת המתוקה. לערבב, לקרר טיפה

להפריד ביצים
את החלמונים להוסיף לשוקולד, את החלבונים להקציף עם שארית הסוכר. ( מה שנשאר מציפוי הכילים, אם לא נשאר, אז 2-3 כפיות סוכר )
לערבב הכל יחד.
למזוג לקעריות עד גובה שלושת רבעי.
להכניס לתנור החם לבערך 20 דקות.