יום שורשים

היום הולכים לאירוע לכבוד סיום נושא 'שורשים' אצל איל בבי"ס.

לא יכולה להגיד שאני מתה על אירועים מסוג הזה. וככל שהילדים גדלים ויש פחות אירועים, זה יותר מתאים לי.

אני מניחה שעם הזמן, במיוחד שצריך לחזור על הדברים שוב ושוב ללא  שינויים ( מסיבת חנוכה, יום המשפחה, מסיבות סיום) זה קצת מתחיל לשעמם.
יש הורים שמאד שמחים להגיע לארועים כאלו, אני לא בטוחה שהם שמחים להגיע בגלל הילד, שאולי מופיע באיזה שהוא שלב, או מפני שהם פוגשים הורים אחרים שלא התראו איתם הרבה זמן. ( זה משהו שבכלל מרגיז אותי עוד יותר, כי מה שקורה שיש רעש נוראי בקהל..)
בקיצור, לא מתה על הסיטואציה.

תמיד יש התרגשות מסוימת, ולמרות שאני מהטיפוסים שמזילים דמעה ( כן..מודה באשמה ) כשאני רואה את ילדיי על הבמה, לבדם, או כחלק מקבוצה, אני עדיין לא מהחובבים.

זו עוגה שהולכת איתנו היום...