אני לא טובה בפיקניקים...
תמיד שוברת את הראש מה להביא ( אוכל ) שיהיה שונה, מענין, טעים.
מילא לצאת לטיול ולקחת איתנו אוכל, עם זה אין לי בעיה.
אבל כשמגדירים לי חלק מטיול או במכוון " פיקניק" אני אובדת עיצות.
אולי כי אנחנו לא אנשי פיקניק. ( בשביל מה יש בית עם גינה ? )
ויש לי זיכרונות עמומים ( חלקם הודות לסרט 8 מ"מ עתיק ) מפיקניקים שהיינו יוצאים אליהם בחו"ל בתקופת שליחות לונצאולה. הייתי בת 3-4, והורי , יחד עם עוד כמה משפחות ( שליחים וכמה חברים מקומיים ) היינו יוצאים ליום כיף , עם סלים עמוסים, ערסלים שנתלו בין העצים, כמובן גריל גדול עליו נצלו כל מיני דברים ( ואני זוכרת שרשראות של נקניקיות עצומות...)
בכל מקרה, פיקניק זה לא משהו בשגרה אצלינו, ובמקרה בחודש האחרון, השתתפנו בשניים!!
לראשון שהיה עם בשר, וטאבון, וממש ארוחת צהריים, הכנתי תפ"א בתבנית, שחיממנו על הטאבון אחרי שסיימו עם הפיתות, ולמרבית ההתפעה הצליחו להתחמם, היו טעימים וחוסלו עד הפירור האחרון. קלי קלות. ( וכמובן היו גם עוגיות... איך אפשר בלי )
לשני, שהיה יותר " קל" באופי, בלי הדלקת אש, ובסיום טיול רגלי, הייתי צריכה להתאמץ קצת יותר במה להביא.
סלטים ? יביאו ...
עוגות... ברור שאביא, וזה בכלל קינוח ולא נחשב לאוכל.
פשטידה? כבר כתבתי שאני לא כל כך מהמחלקה של מכיני פשטידות...
בצהריי יום חמישי הכנתי שוב את הירקות של אורנה ואלה, ע"פ בקשתה של איה.
ואז נזכרתי ב'קלזונה' של ג'יימי אוליבר.
קלזונה זה ממולא, בצורה שמזכירה קצת אמפנדה גדולה, אבל עם בצק רך של לחם.
אפשר למלא בכל מיני דברים כמובן.
למרות שכבר סיימתי את הקניות לסופ"ש, חזרתי לסופרמרקט לקנות שמרים. 10 דקות אחרי שהמיקסר לש את הבצק, הוא שכבר בהתפחה בתנור, ואני חזרתי ( בפעם ה 3 באותו היום ) לסופרמרקט, לקנות כדורי מוצרלה.
אחרי שעה וקצת יצאו מהתנור 4 כיכרות של הגירסה המקוצרת והמהירה להכנת קלזונה בשתי מליות: 2 עם הירקות הנ"ל ועוד 2 עם פסטו ( שעם הרעיון מיד יצא להפשרה מהמקפיא ) וכדורי מוצרלה.
חימום קצר ( סגורים בנייר אפיה ונייר כסף ) לפני היציאה מהבית, ושמירה בשקית מבודדת, עזרה לשמור שלא יגיעו לארוחה קפואים, אלא בטמפרטורה נעימה....
וכמובן שהיתה הצלחה !!
מתכון ללחם בסיס של ג'יימי אוליבר
קילו קמח לבן
625 מ"ל מים פושרים
30 גר שמרים טריים ( שמתי 35 )
2 כפות סוכר
2 כפות שטוחות מלח ים
הכל יחד במיקסר ( רצוי שהמשרים לא יבוא במגע ישיר עם המלח, אז אחרי ששמים שמרים מיד לערבב )
ללוש 7-20 דקות, להשתדל לא להוסיף קמח, שיהיה אפילו לכיוון הלח מאד.
להתפיח במקום חמים עד שמכפיל את הנפח ( בימים חמים אין בעיה, בימים קרירים אם אין מקום חמים כמו על גבי מייבש הכביסה...אפשר להפעיל תנור בחום נמוך של 100 ל 10 דקות, לכבות, ולשים בפנים עם דלת פתוחה...)
אחרי שתפח, לתת לבצק בוקס, להוציא מקערת ההתפחה, ללוש קצת. בשלב זה אפשר לתת לו לתפוח שוב. מכיוון שאני חסרת סבלנות, אני בד"כ עושה את ההתפחה השניה אחרי שמלאתי כבר, בזמן שהתנור מתחם לקראת האפיה.
לחלק את הבצק ל 4, לרדד לעלה גדול, ולמרוח עד כמה שניתן מהמלית.
כמובן שניתן לגוון כיד הדמיון.
אפשר להוסיף לירקות כדורי מוצרלה פה ושם כמו שהוספתי לממרח הפסטו, ( לטובת זה שלא אוהב גבינה, את אילו עם הירקות , השארתי נטול גבינה )
אפשר גם לקרוץ עיגולים גדולים , למלא, ולסגור למשולש גדול - לקבלת קלזונה אמיתי ( ואישי )
בקיצור- לגוון !
למרוח למעלה קצת שמן זית עם מברשת, לקרוץ חתכים עם סכין , שקצת יצא האויר מבפנים לאפות עד שמזהיב.
תמיד שוברת את הראש מה להביא ( אוכל ) שיהיה שונה, מענין, טעים.
מילא לצאת לטיול ולקחת איתנו אוכל, עם זה אין לי בעיה.
אבל כשמגדירים לי חלק מטיול או במכוון " פיקניק" אני אובדת עיצות.
אולי כי אנחנו לא אנשי פיקניק. ( בשביל מה יש בית עם גינה ? )
ויש לי זיכרונות עמומים ( חלקם הודות לסרט 8 מ"מ עתיק ) מפיקניקים שהיינו יוצאים אליהם בחו"ל בתקופת שליחות לונצאולה. הייתי בת 3-4, והורי , יחד עם עוד כמה משפחות ( שליחים וכמה חברים מקומיים ) היינו יוצאים ליום כיף , עם סלים עמוסים, ערסלים שנתלו בין העצים, כמובן גריל גדול עליו נצלו כל מיני דברים ( ואני זוכרת שרשראות של נקניקיות עצומות...)
בכל מקרה, פיקניק זה לא משהו בשגרה אצלינו, ובמקרה בחודש האחרון, השתתפנו בשניים!!
לראשון שהיה עם בשר, וטאבון, וממש ארוחת צהריים, הכנתי תפ"א בתבנית, שחיממנו על הטאבון אחרי שסיימו עם הפיתות, ולמרבית ההתפעה הצליחו להתחמם, היו טעימים וחוסלו עד הפירור האחרון. קלי קלות. ( וכמובן היו גם עוגיות... איך אפשר בלי )
לשני, שהיה יותר " קל" באופי, בלי הדלקת אש, ובסיום טיול רגלי, הייתי צריכה להתאמץ קצת יותר במה להביא.
סלטים ? יביאו ...
עוגות... ברור שאביא, וזה בכלל קינוח ולא נחשב לאוכל.
פשטידה? כבר כתבתי שאני לא כל כך מהמחלקה של מכיני פשטידות...
בצהריי יום חמישי הכנתי שוב את הירקות של אורנה ואלה, ע"פ בקשתה של איה.
ואז נזכרתי ב'קלזונה' של ג'יימי אוליבר.
קלזונה זה ממולא, בצורה שמזכירה קצת אמפנדה גדולה, אבל עם בצק רך של לחם.
אפשר למלא בכל מיני דברים כמובן.
למרות שכבר סיימתי את הקניות לסופ"ש, חזרתי לסופרמרקט לקנות שמרים. 10 דקות אחרי שהמיקסר לש את הבצק, הוא שכבר בהתפחה בתנור, ואני חזרתי ( בפעם ה 3 באותו היום ) לסופרמרקט, לקנות כדורי מוצרלה.
אחרי שעה וקצת יצאו מהתנור 4 כיכרות של הגירסה המקוצרת והמהירה להכנת קלזונה בשתי מליות: 2 עם הירקות הנ"ל ועוד 2 עם פסטו ( שעם הרעיון מיד יצא להפשרה מהמקפיא ) וכדורי מוצרלה.
חימום קצר ( סגורים בנייר אפיה ונייר כסף ) לפני היציאה מהבית, ושמירה בשקית מבודדת, עזרה לשמור שלא יגיעו לארוחה קפואים, אלא בטמפרטורה נעימה....
וכמובן שהיתה הצלחה !!
מתכון ללחם בסיס של ג'יימי אוליבר
קילו קמח לבן
625 מ"ל מים פושרים
30 גר שמרים טריים ( שמתי 35 )
2 כפות סוכר
2 כפות שטוחות מלח ים
הכל יחד במיקסר ( רצוי שהמשרים לא יבוא במגע ישיר עם המלח, אז אחרי ששמים שמרים מיד לערבב )
ללוש 7-20 דקות, להשתדל לא להוסיף קמח, שיהיה אפילו לכיוון הלח מאד.
להתפיח במקום חמים עד שמכפיל את הנפח ( בימים חמים אין בעיה, בימים קרירים אם אין מקום חמים כמו על גבי מייבש הכביסה...אפשר להפעיל תנור בחום נמוך של 100 ל 10 דקות, לכבות, ולשים בפנים עם דלת פתוחה...)
אחרי שתפח, לתת לבצק בוקס, להוציא מקערת ההתפחה, ללוש קצת. בשלב זה אפשר לתת לו לתפוח שוב. מכיוון שאני חסרת סבלנות, אני בד"כ עושה את ההתפחה השניה אחרי שמלאתי כבר, בזמן שהתנור מתחם לקראת האפיה.
לחלק את הבצק ל 4, לרדד לעלה גדול, ולמרוח עד כמה שניתן מהמלית.
כמובן שניתן לגוון כיד הדמיון.
אפשר להוסיף לירקות כדורי מוצרלה פה ושם כמו שהוספתי לממרח הפסטו, ( לטובת זה שלא אוהב גבינה, את אילו עם הירקות , השארתי נטול גבינה )
אפשר גם לקרוץ עיגולים גדולים , למלא, ולסגור למשולש גדול - לקבלת קלזונה אמיתי ( ואישי )
בקיצור- לגוון !
למרוח למעלה קצת שמן זית עם מברשת, לקרוץ חתכים עם סכין , שקצת יצא האויר מבפנים לאפות עד שמזהיב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה