אני אתחיל בזה שאגיד שאנחנו בכלל לא מאוכלי הג'חנון.
אני חושבת שלפני גיל 20+ לא ידעתי בכלל על קיום הדבר הזה. ( וטוב שכך )
אני, מן הסתם, לא אוכלת כבר שנים ( גלוטן וכ"ו ) ולמרות שניתן למצוא תחליפים, זה לא משהו שחסר לי, אז עדיף שלא.
בואו נודה שזה לא הדבר הכי בריא בעולם.
אבל , מה לעשות, כמו הרבה לא בריאים אחרים- זה טעים.
הזמנתי לשבת משפוחה, והוחלט על בראנץ', לטובת הילדים הקטנים שבצהריים צריכים לישון, וכבר לא במיטבם, וגם כי חשבתי שאירוח מסוג זה אולי יהיה פחות עבודת הכנה עבורי...
אז החלטתי ( בין השאר ) להגיש ג'חנון.
אני מודה, מעולם לא הכנתי... לא מקפוא, ולא קנוי, ולא כזה למיקרו.
ג'חנון זה משהו שהילדים אוכלים פה ושם בטיולים כשמשהו מביא, או מחוץ לבית אם נתקלים ומתחשק.
בסמוך לישוב, באחת המשתלות, מוכרים ג'חנון כל שבת בבוקר.
כעבודת הכנה קפצתי לברר מאיזו שעה ניתן לקנות, וכמה עולה.
די הזדעזעתי לשמוע את המחיר. פשוט הגזמה פראית.
מיד החלטתי לברר אצל גיסתי, איך היא מכינה ( מקפוא )
קיבלתי הנחיות, והמלצה על יצרן ספציפי.
נכנסתי לאינטרנט, ומה לעשות שאותו יצרן ספציפי לא משווק בכלל באזורים אליהם אני מגיעה בד"כ.
מה עושים ?
מחפשים ברשת על הכנת ג'חנון- מתכון, הסברים, סרטונים... הכל יש.
אז נכון, זה עבודה בהמשכים, אבל לא סיפור כזה מסובך. וכמי שאפילו הכינה מקרון, החלטתי שעם ג'חנון אני יכולה בהחלט להתמודד.
מצאתי ברשת אין ספור מתכונים, כולם מאד דומים, וגם צורת ההכנה. ההבדלים במתכונים הם לרוב בכמות הדבש או סוכר ששמים. בבלוג שנקרא " הלוחשת לאכול" יש הסברים מצולמים ומתכון.
אני טופחת לעצמי על השכם :) כי הג'חנון קיבל הרבה מחמאות.
מסתבר שלא צריך להיות שייך לעדה או להיות סבתא מאד מבוגרת , על מנת להכין ג'חנון טוב.
צריך לדעת לקרוא מתכונים, וקצת סבלנות :)
וחבל שאני לא יכולתי לטעום, כי הריח עשה רושם מדהים.
ג'חנון
קילו קמח
כף מלח
2-3 כפות דבש
פלוס מינוס 2 וחצי כוסות מים פושרים
2 כפיות אבקת אפיה
שמן
מרגרינה רכה
שמים במיקסר ( עם וו גיטרה ): קילו קמח, דבש, אבקת אפיה ומלח
מערבבים קצת, מוסיפים בהדרגה את המים, עד שנוצר בצק שמתנתק מהדפנות.
נותנים לבצק לנוח 5 דקות ( אם הוא מסתובב סביב וו הגיטרה, להוריד אותו )
לשים עוד 2 דקות .
מכסים את הקערה בניילון נצמד ונותנים לבצק לנוח חצי שעה.
לשים עוד טיפה ( הבצק די קשה, אבל חלק מאד וגמיש ) ושוב מכנסים ונותנים לו עוד חצי שעה מנוחה.
מחלקים את הבצק ל 12גושים.
לשים קצת כל גוש ומכדררים לכדור חלק.
מניחים את כל הכדורים בתבנית עם קצת שמן , משמנים כל אחד טוב, עם שמן.
מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לפחות ל 5 שעות ( עד לילה )
מוציאים מהמקרר לחצי שעה.
מרדדים כל כדור למלבן דק דק.
מורחים על המלבן קצת מרגרינה בצורה אחידה.
מקפלים את הבצק ל 3. ( שליש מצד ימין למרכז, שליש מצד שמאל מעליו ) מתקבל מלבן צר וארוך
שוב , מריחה קלילה של מרגרינה. מתחילים לגלגל את הבצק, תוך מתיחה מתמדת של הבצק. עד שמתקבל גליל ארוך.
מניחים על נייר אפיה או ניילון נצמד, אחד על יד השני עם הפרדה של נייר אפיה , או ניילון.
בשלב זה ניתן להקפיא. אם מקפיאים, להוציא חצי שעה לפני שרוצים להכניס לסיר.
אפיה:
לסדר בתחתית סיר ( ג'חנון , או כל סיר אחר פשוט שניתן להכניס לתנור ) נייר אפיה. להניח שכבות של הגלילי ג'חנון , בין שכבה לשכבה אפשר לשים נייר אפיה.
בחלק מהמקומות קראתי ששמים בשתי וערב ( כל שכבה לכיוון אחר ) ובחלק אמרו שדווקא לא, כי אז יש שקעים במקומות שלא היה לגליל על מה להשען ... הנחתי שכבה על שכבה ישר , עם נייר אפיה.
יש מקומות שכתבו להניח שכבה של פרוסות לחם בתחתית ( שתספוג את השמן.... )
מעל השכבה האחרונה של הג'חנונים, לשים נייר אפיה ולסדר למעלה ביצים.
לאפות בחום של 100 מעלות, 12 שעות..
להגיש עם רסק עגבניות, וביצים קשות.
הבצק- חלק ולא דביק
כדורי בצק, מרוחים בשמן
התמונות האילו צולמו בערב, עם הטלפון, לא איכות היכ טובה.
כדורי הבצק אחרי השהייה של כמה שעות במקרר
רידוד לעלה דק דק
אחרי גילגול של העלה
עיטוף הגליל בנייר אפיה
הגלילים עם הנייר עטיפה, בתוף ניילון נצמד, נשלחים למקפיא
אחרי 12 שעות בתנור- מוכן.
ביצים קשות שהונחו על הגלילים, בפנים הן חומות.
אני חושבת שלפני גיל 20+ לא ידעתי בכלל על קיום הדבר הזה. ( וטוב שכך )
אני, מן הסתם, לא אוכלת כבר שנים ( גלוטן וכ"ו ) ולמרות שניתן למצוא תחליפים, זה לא משהו שחסר לי, אז עדיף שלא.
בואו נודה שזה לא הדבר הכי בריא בעולם.
אבל , מה לעשות, כמו הרבה לא בריאים אחרים- זה טעים.
הזמנתי לשבת משפוחה, והוחלט על בראנץ', לטובת הילדים הקטנים שבצהריים צריכים לישון, וכבר לא במיטבם, וגם כי חשבתי שאירוח מסוג זה אולי יהיה פחות עבודת הכנה עבורי...
אז החלטתי ( בין השאר ) להגיש ג'חנון.
אני מודה, מעולם לא הכנתי... לא מקפוא, ולא קנוי, ולא כזה למיקרו.
ג'חנון זה משהו שהילדים אוכלים פה ושם בטיולים כשמשהו מביא, או מחוץ לבית אם נתקלים ומתחשק.
בסמוך לישוב, באחת המשתלות, מוכרים ג'חנון כל שבת בבוקר.
כעבודת הכנה קפצתי לברר מאיזו שעה ניתן לקנות, וכמה עולה.
די הזדעזעתי לשמוע את המחיר. פשוט הגזמה פראית.
מיד החלטתי לברר אצל גיסתי, איך היא מכינה ( מקפוא )
קיבלתי הנחיות, והמלצה על יצרן ספציפי.
נכנסתי לאינטרנט, ומה לעשות שאותו יצרן ספציפי לא משווק בכלל באזורים אליהם אני מגיעה בד"כ.
מה עושים ?
מחפשים ברשת על הכנת ג'חנון- מתכון, הסברים, סרטונים... הכל יש.
אז נכון, זה עבודה בהמשכים, אבל לא סיפור כזה מסובך. וכמי שאפילו הכינה מקרון, החלטתי שעם ג'חנון אני יכולה בהחלט להתמודד.
מצאתי ברשת אין ספור מתכונים, כולם מאד דומים, וגם צורת ההכנה. ההבדלים במתכונים הם לרוב בכמות הדבש או סוכר ששמים. בבלוג שנקרא " הלוחשת לאכול" יש הסברים מצולמים ומתכון.
אני טופחת לעצמי על השכם :) כי הג'חנון קיבל הרבה מחמאות.
מסתבר שלא צריך להיות שייך לעדה או להיות סבתא מאד מבוגרת , על מנת להכין ג'חנון טוב.
צריך לדעת לקרוא מתכונים, וקצת סבלנות :)
וחבל שאני לא יכולתי לטעום, כי הריח עשה רושם מדהים.
ג'חנון
קילו קמח
כף מלח
2-3 כפות דבש
פלוס מינוס 2 וחצי כוסות מים פושרים
2 כפיות אבקת אפיה
שמן
מרגרינה רכה
שמים במיקסר ( עם וו גיטרה ): קילו קמח, דבש, אבקת אפיה ומלח
מערבבים קצת, מוסיפים בהדרגה את המים, עד שנוצר בצק שמתנתק מהדפנות.
נותנים לבצק לנוח 5 דקות ( אם הוא מסתובב סביב וו הגיטרה, להוריד אותו )
לשים עוד 2 דקות .
מכסים את הקערה בניילון נצמד ונותנים לבצק לנוח חצי שעה.
לשים עוד טיפה ( הבצק די קשה, אבל חלק מאד וגמיש ) ושוב מכנסים ונותנים לו עוד חצי שעה מנוחה.
מחלקים את הבצק ל 12גושים.
לשים קצת כל גוש ומכדררים לכדור חלק.
מניחים את כל הכדורים בתבנית עם קצת שמן , משמנים כל אחד טוב, עם שמן.
מכסים בניילון נצמד ומעבירים למקרר לפחות ל 5 שעות ( עד לילה )
מוציאים מהמקרר לחצי שעה.
מרדדים כל כדור למלבן דק דק.
מורחים על המלבן קצת מרגרינה בצורה אחידה.
מקפלים את הבצק ל 3. ( שליש מצד ימין למרכז, שליש מצד שמאל מעליו ) מתקבל מלבן צר וארוך
שוב , מריחה קלילה של מרגרינה. מתחילים לגלגל את הבצק, תוך מתיחה מתמדת של הבצק. עד שמתקבל גליל ארוך.
מניחים על נייר אפיה או ניילון נצמד, אחד על יד השני עם הפרדה של נייר אפיה , או ניילון.
בשלב זה ניתן להקפיא. אם מקפיאים, להוציא חצי שעה לפני שרוצים להכניס לסיר.
אפיה:
לסדר בתחתית סיר ( ג'חנון , או כל סיר אחר פשוט שניתן להכניס לתנור ) נייר אפיה. להניח שכבות של הגלילי ג'חנון , בין שכבה לשכבה אפשר לשים נייר אפיה.
בחלק מהמקומות קראתי ששמים בשתי וערב ( כל שכבה לכיוון אחר ) ובחלק אמרו שדווקא לא, כי אז יש שקעים במקומות שלא היה לגליל על מה להשען ... הנחתי שכבה על שכבה ישר , עם נייר אפיה.
יש מקומות שכתבו להניח שכבה של פרוסות לחם בתחתית ( שתספוג את השמן.... )
מעל השכבה האחרונה של הג'חנונים, לשים נייר אפיה ולסדר למעלה ביצים.
לאפות בחום של 100 מעלות, 12 שעות..
להגיש עם רסק עגבניות, וביצים קשות.
הבצק- חלק ולא דביק
כדורי בצק, מרוחים בשמן
התמונות האילו צולמו בערב, עם הטלפון, לא איכות היכ טובה.
כדורי הבצק אחרי השהייה של כמה שעות במקרר
רידוד לעלה דק דק
אחרי גילגול של העלה
עיטוף הגליל בנייר אפיה
הגלילים עם הנייר עטיפה, בתוף ניילון נצמד, נשלחים למקפיא
אחרי 12 שעות בתנור- מוכן.
ביצים קשות שהונחו על הגלילים, בפנים הן חומות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה