הטלפון מצלצל.. "שלום, מדברים מבי"ס, לא לדאוג... אבל...איל נפל, קיבל מכה חזקה בברך, יתכן שיצטרך לגשת למיון.."
נוסעת לבי"ס, ילד חבול כהוגן, מגיע חובש, בודק, מחטא, חובש עם תחבושת כזו שהיתה לנו בצבא....אותה חבישה שלמדתי בעזרה ראשונה בקורס מכי"ם, מדסי"ם ואח"כ כשלמדתי בוינגייט....
ממליץ לגשת למרפאת אחיות בקופת החולים שיראו גם שם.
מקפצים, מדדים עם רגל חבושה לקופת חולים.
אחות אחת עם פרצוף מודאג קוראת לאחות הראשית... זו אומרת שאין להם מה לעשות עם כזה סוג של חתך- לנסוע למיון.
שוב חבישה ( קצת יותר יפה משל החובש, עם אמצעים קצת יותר מודרנים )
שוב מקפצים מדדים. הפעם הביתה, כי אין סיכוי למצוא חניה בבית חולים, ועוד ביום שיש בלאגנים עם עובדי מד"א ממורמרים, בעיות חניה וכ"ו.
מצטיידים בספרים, פנקס חיסונים כריך ומזמינים מונית מהבית לבי"ח.
במיון, הודות לזירוזים טלפונים מאחותי, הכל לוקח שעה בלבד: אחות קבלה, צילום, רופא, ואחות שחובשת שוב ( קצת פחות יפה מהאחות בקופת חולים ) , ושיחרור.
הכל בסדר, אין שבר, החתך לא יפה, אבל אין מה לעשות וזה יתאכה לבד....
יוצאים מהמיון לחפש מונית.... מקפצים מדדים איזה 700 מטר, תוך קיטורים וצחוקים, וסוף סוף הביתה....
יחסית לבילויים בתחילת השנה במוקד חירום, היה קצר :) ו-קל"ב !!
וזה אחרי שהמאמנת של איל אמרה לו שלשום בערב : איל, מעכשיו- בלי פציעות ומחלות ! ..................................
לפני הטלפון הספקתי לבשל קצת....
כרוב ניצנים זה לא משהו שהרבה אנשים אוהבים, יש בו טיפת מרירות, אבל הוא כ"כ חמוד, שאם אני מוצאת טריים ומוצקים, קשה לי לעמוד בפניהם. אפילו אם רק אני אוכלת אותם בסופו של דבר.
כרוב ניצנים
להניח בכלי חסין אש, לזרזף שמן זית , לפזר מלח, והוופ לתנור חם ( 180 ) עד שמשחימים
נוסעת לבי"ס, ילד חבול כהוגן, מגיע חובש, בודק, מחטא, חובש עם תחבושת כזו שהיתה לנו בצבא....אותה חבישה שלמדתי בעזרה ראשונה בקורס מכי"ם, מדסי"ם ואח"כ כשלמדתי בוינגייט....
ממליץ לגשת למרפאת אחיות בקופת החולים שיראו גם שם.
מקפצים, מדדים עם רגל חבושה לקופת חולים.
אחות אחת עם פרצוף מודאג קוראת לאחות הראשית... זו אומרת שאין להם מה לעשות עם כזה סוג של חתך- לנסוע למיון.
שוב חבישה ( קצת יותר יפה משל החובש, עם אמצעים קצת יותר מודרנים )
שוב מקפצים מדדים. הפעם הביתה, כי אין סיכוי למצוא חניה בבית חולים, ועוד ביום שיש בלאגנים עם עובדי מד"א ממורמרים, בעיות חניה וכ"ו.
מצטיידים בספרים, פנקס חיסונים כריך ומזמינים מונית מהבית לבי"ח.
במיון, הודות לזירוזים טלפונים מאחותי, הכל לוקח שעה בלבד: אחות קבלה, צילום, רופא, ואחות שחובשת שוב ( קצת פחות יפה מהאחות בקופת חולים ) , ושיחרור.
הכל בסדר, אין שבר, החתך לא יפה, אבל אין מה לעשות וזה יתאכה לבד....
יוצאים מהמיון לחפש מונית.... מקפצים מדדים איזה 700 מטר, תוך קיטורים וצחוקים, וסוף סוף הביתה....
יחסית לבילויים בתחילת השנה במוקד חירום, היה קצר :) ו-קל"ב !!
וזה אחרי שהמאמנת של איל אמרה לו שלשום בערב : איל, מעכשיו- בלי פציעות ומחלות ! ..................................
לפני הטלפון הספקתי לבשל קצת....
כרוב ניצנים זה לא משהו שהרבה אנשים אוהבים, יש בו טיפת מרירות, אבל הוא כ"כ חמוד, שאם אני מוצאת טריים ומוצקים, קשה לי לעמוד בפניהם. אפילו אם רק אני אוכלת אותם בסופו של דבר.
כרוב ניצנים
להניח בכלי חסין אש, לזרזף שמן זית , לפזר מלח, והוופ לתנור חם ( 180 ) עד שמשחימים
זה רק נראה מבהיל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה